במדבר 35

1 וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר

And Jehovah spoke to Moses in the plains of Moab by the Jordan of Jericho, saying,

2 צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים

Command the children of Israel, that of the inheritance of their possession they give unto the Levites cities to dwell in; and a suburb for the cities round about them shall ye give unto the Levites.

3 והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם

And the cities shall they have to dwell in, and their suburbs shall be for their cattle, and for their goods, and for all their beasts.

4 ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים--מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב

And the suburbs of the cities that ye shall give unto the Levites shall be from the walls of the city outward, a thousand cubits round about.

5 ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה--והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים

And ye shall measure, without the city, the east side two thousand cubits, and the south side two thousand cubits, and the west side two thousand cubits, and the north side two thousand cubits, and the city shall be in the midst: they shall have this as suburbs of the cities.

6 ואת הערים אשר תתנו ללוים--את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר

And [among] the cities that ye shall give unto the Levites [shall be] the six cities of refuge, which ye shall appoint for the manslayer, that he may flee thither, — and besides them ye shall give forty-two cities:

7 כל הערים אשר תתנו ללוים--ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן

all the cities that ye shall give to the Levites shall be forty-eight cities, they and their suburbs.

8 והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל--מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים

And the cities which ye shall give shall be of the possession of the children of Israel: from them that have much ye shall take much, and from them that have little ye shall take little; each one according to his inheritance which he will inherit shall give of his cities to the Levites.

9 וידבר יהוה אל משה לאמר

And Jehovah spoke to Moses, saying,

10 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען

Speak unto the children of Israel, and say unto them, When ye pass over the Jordan into the land of Canaan,

11 והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה

then ye shall appoint for yourselves cities: cities of refuge shall they be for you; that a manslayer may flee thither, who without intent smiteth a person mortally.

12 והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט

And ye shall have these cities for refuge from the avenger; that the manslayer die not, until he have stood before the assembly in judgment.

13 והערים אשר תתנו--שש ערי מקלט תהיינה לכם

And the cities that ye shall give shall be six cities of refuge for you.

14 את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה

Three cities shall ye give on this side of the Jordan, and three cities shall ye give in the land of Canaan; they shall be cities of refuge.

15 לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט--לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה

For the children of Israel, and for the stranger, and for the sojourner among them shall these six cities be a refuge, that one who smiteth a person mortally without intent may flee thither.

16 ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח

And if he have smitten him with an instrument of iron, so that he die, he is a murderer: the murderer shall certainly be put to death.

17 ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת--רצח הוא מות יומת הרצח

And if he have smitten him with a stone from the hand, wherewith one may die, and he die, he is a murderer: the murderer shall certainly be put to death.

18 או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת--רצח הוא מות יומת הרצח

Or if he have smitten him with an instrument of wood, in the hand, wherewith one may die, and he die, he is a murderer: the murderer shall certainly be put to death;

19 גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימתנו

the avenger of blood, he shall put the murderer to death; when he meeteth him, he shall put him to death.

20 ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת

And if he thrust at him out of hatred, or hurl at him intentionally, so that he die,

21 או באיבה הכהו בידו וימת--מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח--בפגעו בו

or from enmity smite him with his hand, so that he die, he that smote him shall certainly be put to death; he is a murderer: the avenger of blood shall put the murderer to death, when he meeteth him. —

22 ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה

But if he have thrust at him suddenly without enmity, or have cast upon him anything unintentionally,

23 או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת--והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו

or [have smitten him] with any stone wherewith one may die, without seeing him, and have cast it upon him so that he die, and he was not his enemy, neither sought his harm:

24 ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם--על המשפטים האלה

then the assembly shall judge between the smiter and the avenger of blood according to these judgments;

25 והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש

and the assembly shall rescue the manslayer out of the hand of the avenger of blood, and the assembly shall restore him to the city of his refuge, whither he had fled; and he shall abide in it until the death of the high-priest, who was anointed with the holy oil.

26 ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה

But if the manslayer shall in any way come outside the limits of the city of his refuge whither he hath fled,

27 ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח--אין לו דם

and the avenger of blood find him outside the limits of his city of refuge, and the avenger of blood kill the manslayer, there shall be no blood-guiltiness upon him;

28 כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל--ישוב הרצח אל ארץ אחזתו

for the manslayer should have remained in the city of his refuge until the death of the high-priest; but after the death of the high-priest he may return into the land of his possession.

29 והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם

And this shall be unto you a statute of right throughout your generations in all your dwellings.

30 כל מכה נפש--לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות

Whoever shall smite a person mortally, at the mouth of witnesses shall the murderer be put to death; but one witness shall not testify against a person to cause him to die.

31 ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת

And ye shall take no satisfaction for the life of a murderer, who is guilty of death, but he shall certainly be put to death.

32 ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן

And ye shall take no satisfaction for him that hath fled to the city of his refuge, that he should come again to dwell in the land, until the death of the priest.

33 ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו

And ye shall not pollute the land wherein ye are; for blood, it polluteth the land; and there can be no atonement made for the land, for the blood that hath been shed therein, but by the blood of him that shed it.

34 ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה--אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה--שכן בתוך בני ישראל

And ye shall not defile the land that ye inhabit, in the midst whereof I dwell; for I am Jehovah who dwell in the midst of the children of Israel.