במדבר 32
| ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד--עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה | 1 |
Rubens-sønerne og Gads-sønerne hadde mykje bufe - uhorveleg mykje. Då dei no såg dei gode beitemarkerne i landet kring Jazer og i Gileadlandet,
| ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר | 2 |
kom dei og sagde til Moses og Eleazar, øvstepresten, og hovdingarne i lyden:
| עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען | 3 |
«Atarot og Dibon og Jazer og Nimra og Hesbon og Elale og Sebam og Nebo og Beon,
| הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל--ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה | 4 |
dei bygderne som Herren hev vunne for Israels-lyden, det er gode febygder, og me hev mykje fe.
| ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך--יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן | 5 |
«Vil du gjera vel mot oss», sagde dei, so lat oss få det landet til odel og eiga, og før oss ikkje yver Jordan!»
| ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה | 6 |
Då sagde Moses til Gads-sønerne og Rubens-sønerne: «Skal brørne dykkar ganga i striden, og de setja dykk til her?
| ולמה תנואון (תניאון) את לב בני ישראל--מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה | 7 |
Vil de då gjera Israels-sønerne uhuga til å fara yver åt det landet som Herren hev gjeve deim?
| כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ | 8 |
Det var det federne dykkar gjorde då eg sende deim ut frå Kades-Barnea til å skoda landet:
| ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל--לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה | 9 |
dei for upp til Eskoldalen og såg på landet, og so skræmde dei Israels-sønerne, so dei miste hugen til å koma inn i det landet som Herren hadde gjeve deim.
| ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר | 10 |
Den dagen vart Herren brennande harm, og han svor:
| אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי | 11 |
«Ingen av dei mennerne som for upp frå Egyptarland, og er yver tjuge år gamle, skal få sjå det landet eg hev lova Abraham og Isak og Jakob; for dei hev ikkje lydt meg som dei skulde -
| בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה | 12 |
ingen utan Kaleb Jefunneson av Kenaz-ætti og Josva Nunsson; dei hev vore trugne til å fylgja Herren.»
| ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה--עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה | 13 |
Herren vart harm på Israel og let deim flakka ikring i øydemarki i fyrti år, til det var ende på heile den ætti som hadde gjort Herren imot.
| והנה קמתם תחת אבתיכם--תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה--אל ישראל | 14 |
Og no hev de stige i staden åt federne dykkar, eit elde av synduge menner, og aukar endå meir Herrens harm imot Israel.
| כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה | 15 |
For slær de dykk ifrå og ikkje vil fylgja honom, so kjem han til å halda deim endå lenger i øydemarki, og de fører ulukka yver heile dette folket.»
| ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו | 16 |
Då gjekk dei fram for Moses og sagde: «Me vil gjera kvier for feet vårt her og byggja borgar for konorne og borni våre;
| ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ | 17 |
og so vil me væpna oss snøggast me vinn og fara fyre dei hine Israels-sønerne, til me hev ført deim dit dei skal; men konorne og borni våre skal sitja att i borgerne, so dei er trygge for folket her i landet.
| לא נשוב אל בתינו--עד התנחל בני ישראל איש נחלתו | 18 |
Me skal ikkje venda heim att, fyrr Israels-borni hev fenge kvar sin eigedom;
| כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה | 19 |
for me vil ikkje taka land saman med dei andre på hi sida Jordan og lenger undan, når me fær vårt land på denne sida, austanfor Jordan.»
| ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה | 20 |
«Ja, gjer de det, » sagde Moses, «væpnar de dykk til striden for Herrens augo,
| ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו | 21 |
og alle stridsmennerne dykkar fer yver Jordan for Herrens augo, til han hev drive fiendarne sine or syne,
| ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו--והייתם נקים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה--לפני יהוה | 22 |
og vender de’kje heim att fyrr landet er vunne for Herrens augo, so hev de ingi skuld på dykk, korkje mot Herren eller Israel, og dette landet her skal vera dykkar eigedom med Herrens vilje.
| ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם | 23 |
Men gjer de det ikkje, då syndar de imot Herren, og skal få kjenna at syndi finn dykk att.
| בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו | 24 |
Bygg borgar for konorne og borni dykkar, og stell til kvier for småfeet, og gjer som de hev lova!»
| ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה | 25 |
«Me vil gjera som du segjer, herre, » svara dei;
| טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו--יהיו שם בערי הגלעד | 26 |
«borni og konorne våre og feet og alle klyvdyri skal vera her i Gileads-borgerne;
| ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה--למלחמה כאשר אדני דבר | 27 |
men sjølve vil me ganga yver Jordan for Herrens augo til strid, kvar våpnfør mann, soleis som du hev sagt.»
| ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל | 28 |
So tala Moses um det til Eleazar, øvstepresten, og Josva Nunsson og hovdingarne yver alle Israels-ætterne,
| ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם--ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה | 29 |
og sagde: «Gjeng Gads-sønerne og Rubens-sønerne, so mange som er våpnføre, med dykk yver Jordan for Herrens augo, og landet vert teke, so skal de gjeva deim Gileadlandet til eigedom.
| ואם לא יעברו חלוצים אתכם--ונאחזו בתככם בארץ כנען | 30 |
Men gjeng dei ikkje stridsbudde med dykk yver, so skal dei få eigedomen sin i Kana’ans-landet, saman med dykk andre.»
| ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה | 31 |
Og Gads-sønerne og Rubens-sønerne svara: «Det som Herren hev sagt til oss, det vil me gjera:
| נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן | 32 |
me vil fara stridsbudde yver til Kana’ans-landet for Herrens augo, men odelseiga vår skal vera her på denne sida av Jordan.»
| ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת--ערי הארץ סביב | 33 |
Då gav Moses Gads- og Rubens-ætterne og halve Manasse-ætti dei riki som Sihon, amoritarkongen, og Og, kongen i Basan, hadde ått, heile landet med alle byarne rundt ikring og markerne som høyrde til.
| ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער | 34 |
Og Gads-sønerne bygde upp att Dibon og Atarot og Aroer
| ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה | 35 |
og Atrot-Sofan og Jazer og Jogbeha
| ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן | 36 |
og Bet-Nimra og Bet-Haran - faste borger og fekvier.
| ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים | 37 |
Og Rubens-sønerne bygde upp att Hesbon og Elale og Kirjatajim
| ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם--ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו | 38 |
og Nebo og Sibma og Ba’al-Meon, den siste vende dei namnet på; elles let dei borgerne hava dei gamle namni.
| וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה--וילכדה ויורש את האמרי אשר בה | 39 |
Sønerne åt Makir, Manasses son, for til Gileadlandet, og tok det, og dreiv ut amoritarne som budde der.
| ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה | 40 |
Og Moses gav Makirs-ætti Gilead, og dei sette seg ned der.
| ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר | 41 |
Ja’ir, son åt Manasse, for av stad og tok tjeldbyarne deira, og kalla deim Ja’irsbyarne.
| ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו | 42 |
Og Nobah for av, og tok Kenatborgi og grenderne der ikring og gav borgi sitt eige namn, Nobah.
