במדבר 32
| ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד--עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה | 1 |
Or les fils de Ruben et les fils de Gad avaient des troupeaux nombreux, très considérables, et ils avaient sous les yeux le pays de Jaëzer et le pays de Galaad, et voici, ces lieux étaient des lieux propres aux troupeaux.
| ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר | 2 |
Alors les fils de Gad et les fils de Ruben s'adressèrent à Moïse et au Prêtre Eléazar et aux Princes de l'Assemblée et dirent:
| עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען | 3 |
Ataroth et Dibon et Jaëzer et Nimra et Hesbon et Eléalé et Sebam et Nébo et Bebon,
| הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל--ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה | 4 |
le pays que l'Éternel a vaincu à la tête de l'Assemblée d'Israël, est un pays propre aux troupeaux, et tes serviteurs ont des troupeaux.
| ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך--יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן | 5 |
Et ils dirent: Si nous avons trouvé grâce à tes yeux, que ce pays soit donné en propriété à tes serviteurs, ne nous fais pas passer le Jourdain.
| ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה | 6 |
Moïse répondit aux fils de Gad et aux fils de Ruben: Vos frères marcheront-ils au combat, et vous, resterez-vous ici?
| ולמה תנואון (תניאון) את לב בני ישראל--מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה | 7 |
Pourquoi voulez-vous ôter aux enfants d'Israël le désir de passer dans le pays que leur a donné l'Éternel?
| כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ | 8 |
Ainsi firent vos pères, lorsque je les envoyai de Cadès-Barnéa explorer le pays: ils s'avancèrent jusqu'à la vallée d'Escol, et après avoir vu le pays,
| ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל--לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה | 9 |
ils ôtèrent aux enfants d'Israël le désir d'entrer dans le pays que leur donnait l'Éternel.
| ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר | 10 |
Alors en ce jour même la colère de l'Éternel s'alluma et Il prononça ce serment:
| אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי | 11 |
Ces hommes sortis de l'Egypte, âgés de vingt ans et plus, ne verront pas le sol que je promis par serment à Abraham, à Isaac et à Jacob, car ils ne m'ont pas rendu une pleine obéissance,
| בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה | 12 |
excepté Caleb, fils de Jephunné, issu de Kenaz, et Josué, fils de Nun, qui ont rendu à l'Éternel une pleine obéissance.
| ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה--עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה | 13 |
Ainsi la colère de l'Éternel s'alluma contre Israël et Il les fit errer quarante ans dans le désert jusqu'à l'extinction de toute la génération qui avait fait le mal aux yeux de l'Éternel.
| והנה קמתם תחת אבתיכם--תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה--אל ישראל | 14 |
Et voilà que vous succédez à vos pères, à cette race de pécheurs, pour accroître encore la colère de l'Éternel contre Israël.
| כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה | 15 |
Si vous lui faites défection, Il le laissera plus longtemps encore dans le désert, et vous entraînerez la perte de tout ce peuple.
| ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו | 16 |
Alors s'approchant de lui ils dirent: Nous construirons ici des parcs pour nos troupeaux et des villes pour nos enfants,
| ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ | 17 |
mais nous-mêmes, de suite nous marcherons armés en tête des enfants d'Israël jusqu'à ce que nous les ayons introduits dans leur séjour; et nos enfants demeureront dans les villes fortifiées contre les habitants du pays.
| לא נשוב אל בתינו--עד התנחל בני ישראל איש נחלתו | 18 |
Nous ne rentrerons pas dans nos maisons que les enfants d'Israël n'aient pris chacun possession de son héritage.
| כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה | 19 |
Car nous ne voulons pas nous établir avec eux de l'autre côté du Jourdain et plus loin, puisque notre héritage se présente pour nous au delà du Jourdain vers le levant.
| ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה | 20 |
Là-dessus Moïse leur dit: Si vous le faites, si vous marchez en armes au combat sous les yeux de l'Éternel,
| ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו | 21 |
et que toute votre milice passe le Jourdain sous les yeux de l'Éternel, jusqu'à ce qu'il ait chassé ses ennemis devant Lui, et que tout le pays ait été soumis par l'Éternel,
| ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו--והייתם נקים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה--לפני יהוה | 22 |
et si vous revenez seulement alors, vous serez quittes envers l'Éternel et envers Israël et ce pays vous appartiendra en propre devant l'Éternel.
| ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם | 23 |
Mais si vous n'agissez pas ainsi, voici, vous péchez contre l'Éternel et vous ressentirez les effets de votre péché, qui vous atteindront.
| בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו | 24 |
Bâtissez-vous des villes pour vos enfants et des parcs pour vos troupeaux, et ce que votre bouche a promis, tenez-le.
| ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה | 25 |
Alors les fils de Gad et les fils de Ruben parlèrent à Moïse en ces termes: Tes serviteurs agiront ainsi que mon Seigneur l'ordonne.
| טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו--יהיו שם בערי הגלעד | 26 |
Nos enfants, nos femmes, nos troupeaux, et tout notre bétail resteront ici dans les villes de Galaad,
| ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה--למלחמה כאשר אדני דבר | 27 |
et tes serviteurs, toute leur milice guerrière, passeront sous les yeux de l'Éternel pour prendre part au combat, ainsi que mon Seigneur le dit.
| ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל | 28 |
Et Moïse donna pour eux ses ordres au Prêtre Eléazar, et à Josué, fils de Nun, et aux patriarches des Tribus des enfants d'Israël.
| ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם--ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה | 29 |
Et Moïse leur dit: Si les fils de Gad et les fils de Ruben passent avec vous le Jourdain, tous équipés pour le combat, devant l'Éternel, alors, une fois le pays mis sous vos pieds devant vous, vous leur donnerez le pays de Galaad en propriété.
| ואם לא יעברו חלוצים אתכם--ונאחזו בתככם בארץ כנען | 30 |
Mais s'ils ne marchent pas en armes avec vous, qu'ils obtiennent leur lot au milieu de vous dans le pays de Canaan.
| ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה | 31 |
Alors les fils de Gad et les fils de Ruben répondirent et dirent: Ce que l'Éternel a dit à tes serviteurs, nous le ferons.
| נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן | 32 |
Nous entrerons en armes sous les yeux de l'Éternel au pays de Canaan, mais que l'on nous mette en possession de notre lot de ce côté du Jourdain.
| ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת--ערי הארץ סביב | 33 |
Ainsi Moïse donna aux fils de Gad et aux fils de Ruben, et à la demi-Tribu de Manassé, fils de Joseph, le royaume de Sihon, Roi des Amoréens, et le royaume de Og, Roi de Basan, ce pays avec ses villes, et les territoires environnants des villes du pays.
| ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער | 34 |
Et les fils de Gad bâtirent Dibon et Ataroth et Aroër,
| ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה | 35 |
et Atrothsophan et Jaëzer et Jogbeha
| ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן | 36 |
et Beth-Nimra et Beth-Haran, villes fortes et parcs de moutons.
| ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים | 37 |
Et les fils de Ruben rebâtirent Hesbon et Eléalé et Kiriathaïm
| ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם--ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו | 38 |
et Nébo et Bahal-Meon, dont les noms furent changés, et Sibma; et ils donnèrent des noms aux villes qu'ils bâtirent.
| וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה--וילכדה ויורש את האמרי אשר בה | 39 |
Et les fils de Machir, fils de Manassé, marchèrent contre Galaad et s'en emparèrent et chassèrent les Amoréens qui y étaient établis.
| ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה | 40 |
Et Moïse donna Galaad à Machir, fils de Manassé, qui s'y établit.
| ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר | 41 |
Et Jaïr, fils de Manassé, se mit en marche, et en conquit les bourgs qu'il appela Bourgs de Jaïr.
| ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו | 42 |
Et Nobah se mit en marche et conquit Kenath et ses dépendances et il l'appela Nobah de son nom.
