במדבר 32
| ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד--עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה | 1 |
Now the children of Reuben [See, a son!] and the children of Gad [Good fortune] had a very great multitude of livestock. When they saw the land of Jazer, and the land of Gilead, that behold, the place was a place for livestock;
| ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר | 2 |
the children of Gad [Good fortune] and the children of Reuben [See, a son!] came and spoke to Moses [Drawn out], and to Eleazar [Help of God] the priest, and to the princes of the congregation, saying,
| עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען | 3 |
“Ataroth, Dibon, Jazer, Nimrah, Heshbon, Elealeh, Sebam, Nebo, and Beon,
| הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל--ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה | 4 |
the land which Adonai struck before the congregation of Israel [God prevails], is a land for livestock; and your servants have livestock.”
| ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך--יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן | 5 |
They said, “If we have found chen ·grace· in your sight, let this land be given to your servants for a possession. Don’t bring us over the Jordan [Descender].”
| ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה | 6 |
Moses [Drawn out] said to the children of Gad [Good fortune], and to the children of Reuben [See, a son!], “Shall your brothers go to the war, and shall you sit here?
| ולמה תנואון (תניאון) את לב בני ישראל--מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה | 7 |
Why do you discourage the heart of the children of Israel [God prevails] from going over into the land which Adonai has given them?
| כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ | 8 |
Your fathers did so when I sent them from Kadesh Barnea [Consecrated Son-inconstant] to see the land.
| ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל--לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה | 9 |
For when they went up to the valley of Eshcol, and saw the land, they discouraged the heart of the children of Israel [God prevails], that they should not go into the land which Adonai had given them.
| ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר | 10 |
Adonai’s anger burned in that day, and he swore, saying,
| אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי | 11 |
‘Surely none of the men who came up out of Egypt [Abode of slavery], from twenty years old and upward, shall see the land which I swore to Abraham [Father of a multitude], to Isaac [Laughter], and to Jacob [Supplanter]; because they have not wholly followed me,
| בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה | 12 |
except Caleb [Dog] the son of Jephunneh the Kenizzite, and Joshua [Yah Salvation] the son of Nun; because they have followed Adonai completely.’
| ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה--עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה | 13 |
Adonai’s anger burned against Israel [God prevails], and he made them wander back and forth in the wilderness forty years, until all the generation, who had done evil in Adonai’s sight, was consumed.
| והנה קמתם תחת אבתיכם--תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה--אל ישראל | 14 |
“Behold, you have risen up in your fathers’ place, an increase of men who sin ·intentionally miss the mark goal·, to increase the fierce anger of Adonai toward Israel [God prevails].
| כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה | 15 |
For if you turn away from after him, he will yet again leave them in the wilderness; and you will destroy all these people.”
| ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו | 16 |
They came near to him, and said, “We will build sheepfolds here for our livestock, and cities for our little ones;
| ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ | 17 |
but we ourselves will be ready armed to go before the children of Israel [God prevails], until we have brought them to their place. Our little ones shall dwell in the fortified cities because of the inhabitants of the land.
| לא נשוב אל בתינו--עד התנחל בני ישראל איש נחלתו | 18 |
We will not teshuvah ·completely return· to our houses, until the children of Israel [God prevails] have each inherited their inheritance.
| כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה | 19 |
For we will not inherit with them on the other side of the Jordan [Descender], and forward; because our inheritance has come to us on this side of the Jordan [Descender] eastward.”
| ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה | 20 |
Moses [Drawn out] said to them, “If you will do this thing, if you will arm yourselves to go before Adonai to the war,
| ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו | 21 |
and every armed man of you will pass over the Jordan [Descender] before Adonai, until he has driven out his enemies from before him,
| ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו--והייתם נקים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה--לפני יהוה | 22 |
and the land is subdued before Adonai; then afterward you shall teshuvah ·completely return·, and be guiltless towards Adonai, and towards Israel [God prevails]; and this land shall be to you for a possession before Adonai.
| ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם | 23 |
“But if you will not do so, behold, you have sinned ·deviated (from the standard goal)· against Adonai; and be sure your habitual sin ·missing the mark· will find you out.
| בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו | 24 |
Build cities for your little ones, and folds for your sheep; and do that which has proceeded out of your mouth.”
| ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה | 25 |
The children of Gad [Good fortune] and the children of Reuben [See, a son!] spoke to Moses [Drawn out], saying, “Your servants will do as my lord enjoins us.
| טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו--יהיו שם בערי הגלעד | 26 |
Our little ones, our wives, our flocks, and all our livestock, shall be there in the cities of Gilead;
| ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה--למלחמה כאשר אדני דבר | 27 |
but your servants will pass over, every man who is armed for war, before Adonai to battle, as my lord says.”
| ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל | 28 |
So Moses [Drawn out] enjoined concerning them to Eleazar [Help of God] the priest, and to Joshua [Yah Salvation] the son of Nun, and to the heads of the fathers’ households of the tribes of the children of Israel [God prevails].
| ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם--ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה | 29 |
Moses [Drawn out] said to them, “If the children of Gad [Good fortune] and the children of Reuben [See, a son!] will pass with you over the Jordan [Descender], every man who is armed to battle, before Adonai, and the land is subdued before you, then you shall give them the land of Gilead for a possession;
| ואם לא יעברו חלוצים אתכם--ונאחזו בתככם בארץ כנען | 30 |
but if they will not pass over with you armed, they shall have possessions among you in the land of Canaan [Humbled].”
| ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה | 31 |
The children of Gad [Good fortune] and the children of Reuben [See, a son!] answered, saying, “As Adonai has said to your servants, so will we do.
| נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן | 32 |
We will pass over armed before Adonai into the land of Canaan [Humbled], and the possession of our inheritance shall remain with us beyond the Jordan [Descender].”
| ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת--ערי הארץ סביב | 33 |
Moses [Drawn out] gave to them, even to the children of Gad [Good fortune], and to the children of Reuben [See, a son!], and to the half-tribe of Manasseh [Causing to forget] the son of Joseph [May he add], the kingdom of Sihon king of the Amorites [Descendants of Talkers], and the kingdom of Og king of Bashan, the land, according to its cities and borders, even the cities of the surrounding land.
| ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער | 34 |
The children of Gad [Good fortune] built Dibon, Ataroth, Aroer,
| ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה | 35 |
Atrothshophan, Jazer, Jogbehah,
| ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן | 36 |
Beth Nimrah, and Beth Haran [Mountaineer]: fortified cities, and folds for sheep.
| ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים | 37 |
The children of Reuben [See, a son!] built Heshbon, Elealeh, Kiriathaim,
| ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם--ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו | 38 |
Nebo, and Baal Meon, (their names being changed), and Sibmah. They gave other names to the cities which they built.
| וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה--וילכדה ויורש את האמרי אשר בה | 39 |
The children of Machir the son of Manasseh [Causing to forget] went to Gilead, took it, and dispossessed the Amorites [Descendants of Talkers] who were therein.
| ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה | 40 |
Moses [Drawn out] gave Gilead to Machir the son of Manasseh [Causing to forget]; and he lived therein.
| ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר | 41 |
Jair the son of Manasseh [Causing to forget] went and took its villages, and called them Havvoth Jair.
| ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו | 42 |
Nobah went and took Kenath, and its villages, and called it Nobah, after his own name.
