במדבר 31

1 וידבר יהוה אל משה לאמר

וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר׃

2 נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך

נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל־עַמֶּֽיךָ׃

3 וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל־הָעָם לֵאמֹר הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא וְיִהְיוּ עַל־מִדְיָן לָתֵת נִקְמַת־יְהֹוָה בְּמִדְיָֽן׃

4 אלף למטה אלף למטה--לכל מטות ישראל תשלחו לצבא

אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָֽא׃

5 וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה--שנים עשר אלף חלוצי צבא

וַיִּמָּֽסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֶלֶף לַמַּטֶּה שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָֽא׃

6 וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו

וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא אֹתָם וְאֶת־פִּינְחָס בֶּן־אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן לַצָּבָא וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה בְּיָדֽוֹ׃

7 ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר

וַֽיִּצְבְּאוּ עַל־מִדְיָן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת־מֹשֶׁה וַיַּֽהַרְגוּ כׇּל־זָכָֽר׃

8 ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע--חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב

וְאֶת־מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל־חַלְלֵיהֶם אֶת־אֱוִי וְאֶת־רֶקֶם וְאֶת־צוּר וְאֶת־חוּר וְאֶת־רֶבַע חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן וְאֵת בִּלְעָם בֶּן־בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָֽרֶב׃

9 וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו

וַיִּשְׁבּוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־נְשֵׁי מִדְיָן וְאֶת־טַפָּם וְאֵת כׇּל־בְּהֶמְתָּם וְאֶת־כׇּל־מִקְנֵהֶם וְאֶת־כׇּל־חֵילָם בָּזָֽזוּ׃

10 ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם--שרפו באש

וְאֵת כׇּל־עָרֵיהֶם בְּמוֹשְׁבֹתָם וְאֵת כׇּל־טִֽירֹתָם שָׂרְפוּ בָּאֵֽשׁ׃

11 ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח--באדם ובבהמה

וַיִּקְחוּ אֶת־כׇּל־הַשָּׁלָל וְאֵת כׇּל־הַמַּלְקוֹחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָֽה׃

12 ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל--אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו

וַיָּבִאוּ אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל־עֲדַת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל אֶת־הַשְּׁבִי וְאֶת־הַמַּלְקוֹחַ וְאֶת־הַשָּׁלָל אֶל־הַֽמַּחֲנֶה אֶל־עַֽרְבֹת מוֹאָב אֲשֶׁר עַל־יַרְדֵּן יְרֵחֽוֹ׃

13 ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה--לקראתם אל מחוץ למחנה

וַיֵּצְאוּ מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְכׇל־נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לִקְרָאתָם אֶל־מִחוּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃

14 ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה

וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת הַבָּאִים מִצְּבָא הַמִּלְחָמָֽה׃

15 ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה הַֽחִיִּיתֶם כׇּל־נְקֵבָֽה׃

16 הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה

הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסׇר־מַעַל בַּיהֹוָה עַל־דְּבַר־פְּעוֹר וַתְּהִי הַמַּגֵּפָה בַּעֲדַת יְהֹוָֽה׃

17 ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר--הרגו

וְעַתָּה הִרְגוּ כׇל־זָכָר בַּטָּף וְכׇל־אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹֽגוּ׃

18 וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר--החיו לכם

וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא־יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר הַחֲיוּ לָכֶֽם׃

19 ואתם חנו מחוץ למחנה--שבעת ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי--אתם ושביכם

וְאַתֶּם חֲנוּ מִחוּץ לַֽמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים כֹּל הֹרֵג נֶפֶשׁ וְכֹל ׀ נֹגֵעַ בֶּֽחָלָל תִּֽתְחַטְּאוּ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אַתֶּם וּשְׁבִיכֶֽם׃

20 וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ--תתחטאו

וְכׇל־בֶּגֶד וְכׇל־כְּלִי־עוֹר וְכׇל־מַעֲשֵׂה עִזִּים וְכׇל־כְּלִי־עֵץ תִּתְחַטָּֽאוּ׃

21 ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה

וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל־אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר־צִוָּה יְהֹוָה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

22 אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת

אַךְ אֶת־הַזָּהָב וְאֶת־הַכָּסֶף אֶֽת־הַנְּחֹשֶׁת אֶת־הַבַּרְזֶל אֶֽת־הַבְּדִיל וְאֶת־הָעֹפָֽרֶת׃

23 כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר--אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים

כׇּל־דָּבָר אֲשֶׁר־יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא וְכֹל אֲשֶׁר לֹֽא־יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּֽיִם׃

24 וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה

וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּטְהַרְתֶּם וְאַחַר תָּבֹאוּ אֶל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃

25 ויאמר יהוה אל משה לאמר

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר׃

26 שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה--אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה

שָׂא אֵת רֹאשׁ מַלְקוֹחַ הַשְּׁבִי בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה אַתָּה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְרָאשֵׁי אֲבוֹת הָעֵדָֽה׃

27 וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא--ובין כל העדה

וְחָצִיתָ אֶת־הַמַּלְקוֹחַ בֵּין תֹּפְשֵׂי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים לַצָּבָא וּבֵין כׇּל־הָעֵדָֽה׃

28 והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא--אחד נפש מחמש המאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן

וַהֲרֵמֹתָ מֶכֶס לַֽיהֹוָה מֵאֵת אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים לַצָּבָא אֶחָד נֶפֶשׁ מֵחֲמֵשׁ הַמֵּאוֹת מִן־הָאָדָם וּמִן־הַבָּקָר וּמִן־הַחֲמֹרִים וּמִן־הַצֹּֽאן׃

29 ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה

מִמַּֽחֲצִיתָם תִּקָּחוּ וְנָתַתָּה לְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן תְּרוּמַת יְהֹוָֽה׃

30 וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן--מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה

וּמִמַּחֲצִת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל תִּקַּח ׀ אֶחָד ׀ אָחֻז מִן־הַחֲמִשִּׁים מִן־הָאָדָם מִן־הַבָּקָר מִן־הַחֲמֹרִים וּמִן־הַצֹּאן מִכׇּל־הַבְּהֵמָה וְנָתַתָּה אֹתָם לַלְוִיִּם שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן יְהֹוָֽה׃

31 ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה

וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

32 ויהי המלקוח--יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף--וחמשת אלפים

וַיְהִי הַמַּלְקוֹחַ יֶתֶר הַבָּז אֲשֶׁר בָּזְזוּ עַם הַצָּבָא צֹאן שֵׁשׁ־מֵאוֹת אֶלֶף וְשִׁבְעִים אֶלֶף וַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִֽים׃

33 ובקר שנים ושבעים אלף

וּבָקָר שְׁנַיִם וְשִׁבְעִים אָֽלֶף׃

34 וחמרים אחד וששים אלף

וַחֲמֹרִים אֶחָד וְשִׁשִּׁים אָֽלֶף׃

35 ונפש אדם--מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף

וְנֶפֶשׁ אָדָם מִן־הַנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹֽא־יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר כׇּל־נֶפֶשׁ שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אָֽלֶף׃

36 ותהי המחצה--חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות

וַתְּהִי הַֽמֶּחֱצָה חֵלֶק הַיֹּצְאִים בַּצָּבָא מִסְפַּר הַצֹּאן שְׁלֹשׁ־מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף וְשִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאֽוֹת׃

37 ויהי המכס ליהוה מן הצאן--שש מאות חמש ושבעים

וַיְהִי הַמֶּכֶס לַֽיהֹוָה מִן־הַצֹּאן שֵׁשׁ מֵאוֹת חָמֵשׁ וְשִׁבְעִֽים׃

38 והבקר--ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים

וְהַבָּקָר שִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים אָלֶף וּמִכְסָם לַיהֹוָה שְׁנַיִם וְשִׁבְעִֽים׃

39 וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים

וַחֲמֹרִים שְׁלֹשִׁים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּמִכְסָם לַֽיהֹוָה אֶחָד וְשִׁשִּֽׁים׃

40 ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה--שנים ושלשים נפש

וְנֶפֶשׁ אָדָם שִׁשָּׁה עָשָׂר אָלֶף וּמִכְסָם לַֽיהֹוָה שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים נָֽפֶשׁ׃

41 ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן--כאשר צוה יהוה את משה

וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת־מֶכֶס תְּרוּמַת יְהֹוָה לְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

42 וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים

וּמִֽמַּחֲצִית בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חָצָה מֹשֶׁה מִן־הָאֲנָשִׁים הַצֹּבְאִֽים׃

43 ותהי מחצת העדה מן הצאן--שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות

וַתְּהִי מֶחֱצַת הָעֵדָה מִן־הַצֹּאן שְׁלֹשׁ־מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף שִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאֽוֹת׃

44 ובקר ששה ושלשים אלף

וּבָקָר שִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים אָֽלֶף׃

45 וחמרים שלשים אלף וחמש מאות

וַחֲמֹרִים שְׁלֹשִׁים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאֽוֹת׃

46 ונפש אדם ששה עשר אלף

וְנֶפֶשׁ אָדָם שִׁשָּׁה עָשָׂר אָֽלֶף׃

47 ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים--מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה

וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִמַּחֲצִת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל אֶת־הָֽאָחֻז אֶחָד מִן־הַחֲמִשִּׁים מִן־הָאָדָם וּמִן־הַבְּהֵמָה וַיִּתֵּן אֹתָם לַלְוִיִּם שֹֽׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

48 ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא--שרי האלפים ושרי המאות

וַֽיִּקְרְבוּ אֶל־מֹשֶׁה הַפְּקֻדִים אֲשֶׁר לְאַלְפֵי הַצָּבָא שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאֽוֹת׃

49 ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש

וַיֹּֽאמְרוּ אֶל־מֹשֶׁה עֲבָדֶיךָ נָֽשְׂאוּ אֶת־רֹאשׁ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיָדֵנוּ וְלֹא־נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִֽישׁ׃

50 ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז--לכפר על נפשתינו לפני יהוה

וַנַּקְרֵב אֶת־קׇרְבַּן יְהֹוָה אִישׁ אֲשֶׁר מָצָא כְלִֽי־זָהָב אֶצְעָדָה וְצָמִיד טַבַּעַת עָגִיל וְכוּמָז לְכַפֵּר עַל־נַפְשֹׁתֵינוּ לִפְנֵי יְהֹוָֽה׃

51 ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב--מאתם כל כלי מעשה

וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶת־הַזָּהָב מֵֽאִתָּם כֹּל כְּלִי מַעֲשֶֽׂה׃

52 ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה--ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות

וַיְהִי ׀ כׇּל־זְהַב הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הֵרִימוּ לַֽיהֹוָה שִׁשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף שְׁבַע־מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁקֶל מֵאֵת שָׂרֵי הָֽאֲלָפִים וּמֵאֵת שָׂרֵי הַמֵּאֽוֹת׃

53 אנשי הצבא בזזו איש לו

אַנְשֵׁי הַצָּבָא בָּזְזוּ אִישׁ לֽוֹ׃

54 ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה

וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶת־הַזָּהָב מֵאֵת שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת וַיָּבִאוּ אֹתוֹ אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד זִכָּרוֹן לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי יְהֹוָֽה׃