< במדבר 25 >

וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב 1
Und Israel wohnte in Sittim. Und das Volk hub an zu huren mit der Moabiter Töchtern,
ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן 2
welche luden das Volk zum Opfer ihrer Götter. Und das Volk aß und betete ihre Götter an.
ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל 3
Und Israel hängete sich an den Baal Peor. Da ergrimmete des HERRN Zorn über Israel,
ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל 4
und sprach zu Mose: Nimm alle Obersten des Volks und hänge sie dem HERRN an die Sonne, auf daß der grimmige Zorn des HERRN von Israel gewandt werde.
ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור 5
Und Mose sprach zu den Richtern Israels: Erwürge ein jeglicher seine Leute, die sich an den Baal-Peor gehänget haben.
והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד 6
Und siehe, ein Mann aus den Kindern Israel kam und brachte unter seine Brüder eine Midianitin und ließ Mose zusehen und die ganze Gemeine der Kinder Israel, die da weineten vor der Tür der Hütte des Stifts.
וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו 7
Da das sah der Sohn Eleasars, des Sohns Aarons, des Priesters, stund er auf aus der Gemeine und nahm einen Spieß in seine Hand,
ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם--את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל 8
und ging dem israelitischen Manne nach hinein in den Hurenwinkel und durchstach sie beide, den israelitischen Mann und das Weib, durch ihren Bauch. Da hörete die Plage auf von den Kindern Israel.
ויהיו המתים במגפה--ארבעה ועשרים אלף 9
Und es wurden getötet in der Plage vierundzwanzigtausend.
וידבר יהוה אל משה לאמר 10
Und der HERR redete mit Mose und sprach:
פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי 11
Pinehas, der Sohn Eleasars, des Sohns Aarons, des Priesters, hat meinen Grimm von den Kindern Israel gewendet durch seinen Eifer um mich, daß ich nicht in meinem Eifer die Kinder Israel vertilgete.
לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום 12
Darum sage: Siehe, ich gebe ihm meinen Bund des Friedens;
והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם--תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל 13
und er soll haben, und sein Same nach ihm, den Bund eines ewigen Priestertums, darum daß er für seinen Gott geeifert und die Kinder Israel versöhnet hat.
ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית--זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני 14
Der israelitische Mann aber, der erschlagen ward mit der Midianitin, hieß Simri, der Sohn Salus, ein Fürst im Hause des Vaters der Simeoniter.
ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא 15
Das midianitische Weib, das auch erschlagen ward, hieß Kasbi, eine Tochter Zurs, der ein Fürst war eines Geschlechts unter den Midianitern.
וידבר יהוה אל משה לאמר 16
Und der HERR redete mit Mose und sprach:
צרור את המדינים והכיתם אותם 17
Tut den Midianitern Schaden und schlaget sie;
כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור 18
denn sie haben euch Schaden getan mit ihrer List, die sie euch gestellet haben durch den Peor und durch ihre Schwester Kasbi, die Tochter des Fürsten der Midianiter, die erschlagen ist am Tage der Plage um des Peors willen, und die Plage danach kam.

< במדבר 25 >