< במדבר 25 >
וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב | 1 |
Israel [God prevails] stayed in Shittim; and the people began to play the prostitute with the daughters of Moab [From father];
ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן | 2 |
for they called the people to the sacrifices of their deities. The people ate and bowed down to their deities.
ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל | 3 |
Israel [God prevails] joined himself to Baal Peor. Adonai’s anger burned against Israel [God prevails].
ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל | 4 |
Adonai said to Moses [Drawn out], “Take all the chiefs of the people, and hang them up to Adonai before the sun, that the fierce anger of Adonai may turn away from Israel [God prevails].”
ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור | 5 |
Moses [Drawn out] said to the judges of Israel [God prevails], “Everyone kill his men who have joined themselves to Baal Peor.”
והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד | 6 |
Behold, one of the children of Israel [God prevails] came and brought to his brothers a Midianite [Descendant of Strife] woman in the sight of Moses [Drawn out], and in the sight of all the congregation of the children of Israel [God prevails], while they were weeping at the door of the Tent of Meeting.
וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו | 7 |
When Pinchas [Bronze skin], the son of Eleazar [Help of God], the son of Aaron [Light-bringer] the priest, saw it, he rose up from the middle of the congregation, and took a spear in his hand.
ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם--את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל | 8 |
He went after the man of Israel [God prevails] into the pavilion, and thrust both of them through, the man of Israel [God prevails], and the woman through her body. So the plague was stayed from the children of Israel [God prevails].
ויהיו המתים במגפה--ארבעה ועשרים אלף | 9 |
Those who died by the plague were twenty-four thousand.
וידבר יהוה אל משה לאמר | 10 |
Adonai spoke to Moses [Drawn out], saying,
פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי | 11 |
“Pinchas [Bronze skin], the son of Eleazar [Help of God], the son of Aaron [Light-bringer] the priest, has turned my wrath away from the children of Israel [God prevails], in that he was jealous with my jealousy among them, so that I didn’t consume the children of Israel [God prevails] in my jealousy.
לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום | 12 |
Therefore say, ‘Behold, I give to him my covenant ·binding contract between two or more parties· of peace.
והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם--תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל | 13 |
It shall be to him, and to his offspring after him, the covenant of an everlasting priesthood, because he was jealous for his God, and made atonement for the children of Israel [God prevails].’”
ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית--זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני | 14 |
Now the name of the man of Israel [God prevails] that was slain, who was slain with the Midianite [Descendant of Strife] woman, was Zimri, the son of Salu, a prince of a fathers’ house among the Simeonites.
ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא | 15 |
The name of the Midianite [Descendant of Strife] woman who was slain was Cozbi, the daughter of Zur. He was head of the people of a fathers’ house in Midian [Strife].
וידבר יהוה אל משה לאמר | 16 |
Adonai spoke to Moses [Drawn out], saying,
צרור את המדינים והכיתם אותם | 17 |
“Harass the Midianites [Descendants of Strife], and strike them,
כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור | 18 |
for they harassed you with their wiles, with which they have deceived you in the matter of Peor, and in the matter of Cozbi, the daughter of the prince of Midian [Strife], their sister, who was slain on the day of the plague in the matter of Peor.”