במדבר 24

1 וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו

And Balaam seeth that [it is] good in the eyes of Jehovah to bless Israel, and he hath not gone as time by time to meet enchantments, and he setteth towards the wilderness his face;

2 וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים

and Balaam lifteth up his eyes, and seeth Israel tabernacling, by its tribes, and the Spirit of God is upon him,

3 וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין

and he taketh up his simile, and saith: 'An affirmation of Balaam son of Beor — And an affirmation of the man whose eyes are shut —

4 נאם--שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים

An affirmation of him who is hearing sayings of God — Who a vision of the Almighty seeth, Falling — and eyes uncovered:

5 מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל

How good have been thy tents, O Jacob, Thy tabernacles, O Israel;

6 כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים

As valleys they have been stretched out, As gardens by a river; As aloes Jehovah hath planted, As cedars by waters;

7 יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו

He maketh water flow from his buckets, And his seed [is] in many waters; And higher than Agag [is] his king, And exalted is his kingdom.

8 אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם--וחציו ימחץ

God is bringing him out of Egypt; As the swiftness of a Reem is to him, He eateth up nations his adversaries, And their bones he breaketh, And [with] his arrows he smiteth,

9 כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור

He hath bent, he hath lain down as a lion, And as a lioness: who doth raise him up? He who is blessing thee [is] blessed, And he who is cursing thee [is] cursed.'

10 ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים

And the anger of Balak burneth against Balaam, and he striketh his hands; and Balak saith unto Balaam, 'To pierce mine enemies I called thee, and lo, thou hast certainly blessed — these three times;

11 ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד

and now, flee for thyself unto thy place; I have said, I do greatly honour thee, and lo, Jehovah hath kept thee back from honour.'

12 ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי--דברתי לאמר

And Balaam saith unto Balak, 'Did I not also unto thy messengers whom thou hast sent unto me, speak, saying,

13 אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב--לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר

If Balak doth give to me the fulness of his house of silver and gold, I am not able to pass over the command of Jehovah, to do good or evil of mine own heart — that which Jehovah speaketh — it I speak?

14 ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים

and, now, lo, I am going to my people; come, I counsel thee [concerning] that which this people doth to thy people, in the latter end of the days.'

15 וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין

And he taketh up his simile, and saith: 'An affirmation of Balaam son of Beor — And an affirmation of the man whose eyes [are] shut —

16 נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים

An affirmation of him who is hearing sayings of God — And knowing knowledge of the Most High; A vision of the Almighty he seeth, Falling — and eyes uncovered:

17 אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת

I see it, but not now; I behold it, but not near; A star hath proceeded from Jacob, And a sceptre hath risen from Israel, And hath smitten corners of Moab, And hath destroyed all sons of Sheth.

18 והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר--איביו וישראל עשה חיל

And Edom hath been a possession, And Seir hath been a possession, [for] its enemies, And Israel is doing valiantly;

19 וירד מיעקב והאביד שריד מעיר

And [one] doth rule out of Jacob, And hath destroyed a remnant from Ar.'

20 וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד

And he seeth Amalek, and taketh up his simile, and saith: 'A beginning of the Goyim [is] Amalek; And his latter end — for ever he perisheth.'

21 וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך

And he seeth the Kenite, and taketh up his simile, and saith: 'Enduring [is] thy dwelling, And setting in a rock thy nest,

22 כי אם יהיה לבער קין--עד מה אשור תשבך

But the Kenite is for a burning; Till when doth Asshur keep thee captive?'

23 וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל

And he taketh up his simile, and saith: 'Alas! who doth live when God doth this?

24 וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד

And — ships [are] from the side of Chittim, And they have humbled Asshur, And they have humbled Eber, And it also for ever is perishing.'

25 ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו

And Balaam riseth, and goeth, and turneth back to his place, and Balak also hath gone on his way.