במדבר 24

1 וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו

And Balaam sees that [it is] good in the eyes of YHWH to bless Israel, and he has not gone as time by time to seek enchantments, and he sets his face toward the wilderness;

2 וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים

and Balaam lifts up his eyes, and sees Israel dwelling by its tribes, and the Spirit of God is on him,

3 וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין

and he takes up his allegory and says: “An affirmation of Balaam son of Beor, And an affirmation of the man whose eyes are shut,

4 נאם--שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים

An affirmation of him who is hearing sayings of God, Who sees a vision of the Almighty, Falling—and eyes uncovered:

5 מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל

How good have been your tents, O Jacob, Your dwelling places, O Israel;

6 כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים

They have been stretched out as valleys, As gardens by a river; As aloes YHWH has planted, As cedars by waters;

7 יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו

He makes water flow from his buckets, And his seed [is] in many waters; And his King [is] higher than Gog [[or Agag]], And his kingdom is exalted.

8 אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם--וחציו ימחץ

God is bringing him out of Egypt, As the swiftness of a wild ox for him, He eats up nations—his adversaries, And he breaks their bones, And he strikes [with] his arrows.

9 כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור

He has bent, he has lain down as a lion, And as a lioness, who raises him up? He who is blessing you [is] blessed, And he who is cursing you [is] cursed.”

10 ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים

And the anger of Balak burns against Balaam, and he strikes his hands; and Balak says to Balaam, “I called you to pierce my enemies, and behold, you have certainly blessed these three times;

11 ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד

and now, flee for yourself to your place; I have said, I greatly honor you, and behold, YHWH has kept you back from honor.”

12 ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי--דברתי לאמר

And Balaam says to Balak, “Did I not also speak to your messengers whom you have sent to me, saying,

13 אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב--לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר

If Balak gives to me the fullness of his house of silver and gold, I am not able to pass over the command of YHWH, to do good or evil of my own heart; that which YHWH speaks—it I speak?

14 ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים

And now, behold, I am going to my people; come, I counsel you [concerning] that which this people does to your people in the latter end of the days.”

15 וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין

And he takes up his allegory and says: “An affirmation of Balaam son of Beor, And an affirmation of the man whose eyes [are] shut;

16 נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים

An affirmation of him who is hearing sayings of God, And knowing knowledge of the Most High; He sees a vision of the Almighty, Falling—and eyes uncovered:

17 אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת

I see Him, but not now; I behold Him, but not near; A star has proceeded from Jacob, And a scepter has risen from Israel, And has struck corners of Moab, And has destroyed all sons of Seth.

18 והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר--איביו וישראל עשה חיל

And Edom has been a possession, And Seir has been a possession [for] his enemies, And Israel is doing valiantly;

19 וירד מיעקב והאביד שריד מעיר

And [One] rules out of Jacob, And has destroyed a remnant from the city.”

20 וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד

And he sees Amalek, and takes up his allegory, and says: “Amalek [is] first [among] nations, But his latter end—destruction forever.”

21 וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך

And he sees the Kenite, and takes up his allegory, and says: “Your dwelling [is] enduring, And your nest is being set in a rock,

22 כי אם יהיה לבער קין--עד מה אשור תשבך

But the Kenite is for a burning; Until when does Asshur keep you captive?”

23 וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל

And he takes up his allegory and says: “Woe! Who lives when God does this?

24 וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד

But ships [come] from the side of Chittim, And they have humbled Asshur, And they have humbled Eber, But it is also perishing forever.”

25 ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו

And Balaam rises, and goes, and turns back to his place, and Balak has also gone on his way.