< במדבר 23 >
ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים | 1 |
And Balaam sayd vnto Balak, Builde me here seuen altars, and prepare me here seuen bullockes, and seuen rammes.
ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח | 2 |
And Balak did as Balaam sayd, and Balak and Balaam offred on euery altar a bullocke and a ramme.
ויאמר בלעם לבלק התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שפי | 3 |
Then Balaam sayde vnto Balak, Stande by the burnt offring, and I will goe, if so be that the Lord will come and meete me: and whatsoeuer he sheweth me, I will tell thee: so he went forth alone.
ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח | 4 |
And God met Balaam, and Balaam sayd vnto him, I haue prepared seuen altars, and haue offred vpon euery altar a bullocke and a ramme.
וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר | 5 |
And the Lord put an answere in Balaams mouth, and sayde, Go againe to Balak, and say on this wise.
וישב אליו והנה נצב על עלתו--הוא וכל שרי מואב | 6 |
So when he returned vnto him, loe, hee stoode by his burnt offering, he, and all the princes of Moab.
וישא משלו ויאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם--לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל | 7 |
Then he vttered his parable, and sayde, Balak the king of Moab hath brought mee from Aram out of the mountaines of the East, saying, Come, curse Iaakob for my sake: come, and detest Israel.
מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה | 8 |
How shall I curse, where God hath not cursed? or howe shall I detest, where the Lord hath not detested?
כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב | 9 |
For from the top of the rocks I did see him, and from the hils I did beholde him: lo, the people shall dwell by themselues, and shall not be reckened among the nations.
מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו | 10 |
Who can tell the dust of Iaakob, and the nomber of the fourth part of Israel? Let me die the death of the righteous, and let my last ende be like his.
ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך | 11 |
Then Balak saide vnto Balaam, What hast thou done vnto mee? I tooke thee to curse mine enemies, and beholde, thou hast blessed them altogether.
ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי--אתו אשמר לדבר | 12 |
And he answered, and said, Must I not take heede to speake that, which the Lord hath put in my mouth?
ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם--אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם | 13 |
And Balak sayde vnto him, Come, I pray thee, with mee vnto another place, whence thou mayest see them, and thou shalt see but the vtmost part of them, and shalt not see them all: therefore curse them out of that place for my sake.
ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח | 14 |
And he brought him into Sede-sophim to the top of Pisgah, and built seuen altars, and offred a bullocke, and a ramme on euery altar.
ויאמר אל בלק התיצב כה על עלתך ואנכי אקרה כה | 15 |
After, he sayde vnto Balak, Stande here by thy burnt offring, and I wil meete the Lord yonder.
ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר | 16 |
And the Lord mette Balaam, and put an answere in his mouth, and sayd, Goe againe vnto Balak, and say thus.
ויבא אליו והנו נצב על עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה דבר יהוה | 17 |
And when he came to him, beholde, hee stoode by his burnt offering, and the princes of Moab with him: so Balak sayde vnto him, What hath the Lord sayd?
וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר | 18 |
And he vttered his parable, and sayde, Rise vp, Balak, and heare: hearken vnto me, thou sonne of Zippor.
לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה | 19 |
God is not as man, that he should lie, neither as the sonne of man that he shoulde repent: hath he sayde and shall he not do it? and hath he spoken, and shall he not accomplish it?
הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה | 20 |
Behold, I haue receiued commandement to blesse: for he hath blessed, and I cannot alter it.
לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו | 21 |
Hee seeth none iniquitie in Iaakob, nor seeth no transgression in Israel: the Lord his God is with him, and the ioyfull shoute of a king is among them.
אל מוציאם ממצרים--כתועפת ראם לו | 22 |
God brought them out of Egypt: their strength is as an vnicorne.
כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל | 23 |
For there is no sorcerie in Iaakob, nor soothsaying in Israel: according to this time it shalbe sayde of Iaakob and of Israel, What hath God wrought?
הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה | 24 |
Behold, the people shall rise vp as a lyon, and lift vp himselfe as a yong lyon: hee shall not lye downe, till he eate of the pray, and till he drinke the blood of the slayne.
ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו | 25 |
Then Balak sayde vnto Balaam, Neither curse, nor blesse them at all.
ויען בלעם ויאמר אל בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר ידבר יהוה אתו אעשה | 26 |
But Balaam answered, and saide vnto Balak, Tolde not I thee, saying, All that the Lord speaketh, that must I do?
ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם | 27 |
Againe Balak sayd vnto Balaam, Come, I pray thee, I wil bring thee vnto another place, if so be it wil please God, that thou mayest thence curse them for my sake.
ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן | 28 |
So Balak brought Balaam vnto the top of Peor, that looketh toward Ieshmon.
ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילם | 29 |
Then Balaam sayde vnto Balak, Make me here seuen altars, and prepare me here seuen bullocks, and seuen rammes.
ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח | 30 |
And Balak did as Balaam had sayd, and offred a bullocke and a ram on euery altar.