במדבר 17
| וידבר יהוה אל משה לאמר | 1 |
Puis l'Éternel parla à Moïse, en disant:
| דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם--שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו | 2 |
Parle aux enfants d'Israël, et prends d'eux une verge selon les maisons de leurs pères, c'est-à-dire douze verges, de tous leurs princes, selon les maisons de leurs pères; tu écriras le nom de chacun sur sa verge.
| ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם | 3 |
Et tu écriras le nom d'Aaron sur la verge de Lévi; car il y aura une verge pour chaque chef des maisons de leurs pères.
| והנחתם באהל מועד--לפני העדות אשר אועד לכם שמה | 4 |
Et tu les déposeras dans le tabernacle d'assignation, devant le Témoignage, où je me réunis à vous.
| והיה האיש אשר אבחר בו--מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם | 5 |
Et il arrivera que la verge de l'homme que je choisirai, fleurira; et je ferai cesser devant moi les murmures que les enfants d'Israël murmurent contre vous.
| וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם--שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם | 6 |
Moïse parla aux enfants d'Israël, et tous leurs princes lui donnèrent, selon les maisons de leurs pères, chacun une verge, c'est-à-dire douze verges. Et la verge d'Aaron était au milieu de leurs verges.
| וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת | 7 |
Et Moïse déposa les verges devant l'Éternel, dans le tabernacle du Témoignage.
| ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים | 8 |
Et il arriva, le lendemain, que Moïse entra au tabernacle du Témoignage, et voici la verge d'Aaron, pour la maison de Lévi, avait fleuri: elle avait poussé des boutons, produit des fleurs, et mûri des amandes.
| ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו | 9 |
Alors Moïse retira de devant l'Éternel toutes les verges, et les présenta à tous les enfants d'Israël; et ils les virent, et ils reprirent chacun leur verge.
| ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו | 10 |
Et l'Éternel dit à Moïse: Reporte la verge d'Aaron devant le Témoignage, pour être gardée comme un signe pour les enfants de rébellion; et tu feras cesser devant moi leurs murmures, et ils ne mourront point.
| ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה | 11 |
Et Moïse le fit; il fit comme l'Éternel le lui avait commandé.
| ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו | 12 |
Et les enfants d'Israël dirent à Moïse: Voici, nous expirons, nous sommes perdus, nous sommes tous perdus!
| כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע | 13 |
Quiconque s'approche de la Demeure de l'Éternel, meurt. Expirerons-nous donc entièrement?
