במדבר 17

1 וידבר יהוה אל משה לאמר

The LORD spoke to Moses, saying,

2 דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם--שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו

"Speak to the children of Israel, and take of them rods, one for each fathers' house, of all their princes according to their fathers' houses, twelve rods: write every man's name on his rod.

3 ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם

You shall write Aaron's name on the rod of Levi; for there shall be one rod for each head of their fathers' houses.

4 והנחתם באהל מועד--לפני העדות אשר אועד לכם שמה

You shall lay them up in the Tent of Meeting before the testimony, where I meet with you.

5 והיה האיש אשר אבחר בו--מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם

It shall happen, that the rod of the man whom I shall choose shall bud: and I will make to cease from me the murmurings of the children of Israel, which they murmur against you."

6 וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם--שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם

Moses spoke to the children of Israel; and all their leaders gave him rods, one for each leader, according to their ancestral houses, even twelve rods: and the rod of Aaron was among their rods.

7 וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת

Moses laid up the rods before the LORD in the tent of the testimony.

8 ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים

It happened on the next day, that Moses went into the tent of the testimony; and look, the rod of Aaron for the house of Levi was budded, and put forth buds, and produced blossoms, and bore ripe almonds.

9 ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו

Moses brought out all the rods from before the LORD to all the children of Israel: and they looked, and took every man his rod.

10 ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו

The LORD said to Moses, "Put back the rod of Aaron before the testimony, to be kept for a token against the rebels; that you may make an end of their murmurings against me, that they not die."

11 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה

Moses did so. As the LORD commanded him, so he did.

12 ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו

The children of Israel spoke to Moses, saying, "Look, we perish. We are undone. We are all undone.

13 כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע

Everyone who comes near, who comes near to the tabernacle of the LORD, dies. Will we all perish?"