במדבר 17
| וידבר יהוה אל משה לאמר | 1 |
The LORD spoke to Moses, saying,
| דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם--שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו | 2 |
“Speak to the children of Israel, and take rods from them, one for each fathers’ house, of all their princes according to their fathers’ houses, twelve rods. Write each man’s name on his rod.
| ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם | 3 |
You shall write Aaron’s name on Levi’s rod. There shall be one rod for each head of their fathers’ houses.
| והנחתם באהל מועד--לפני העדות אשר אועד לכם שמה | 4 |
You shall lay them up in the Tent of Meeting before the covenant, where I meet with you.
| והיה האיש אשר אבחר בו--מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם | 5 |
It shall happen that the rod of the man whom I shall choose shall bud. I will make the murmurings of the children of Israel, which they murmur against you, cease from me.”
| וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם--שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם | 6 |
Moses spoke to the children of Israel; and all their princes gave him rods, for each prince one, according to their fathers’ houses, a total of twelve rods. Aaron’s rod was among their rods.
| וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת | 7 |
Moses laid up the rods before the LORD in the Tent of the Testimony.
| ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים | 8 |
On the next day, Moses went into the Tent of the Testimony; and behold, Aaron’s rod for the house of Levi had sprouted, budded, produced blossoms, and bore ripe almonds.
| ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו | 9 |
Moses brought out all the rods from before the LORD to all the children of Israel. They looked, and each man took his rod.
| ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו | 10 |
The LORD said to Moses, “Put back the rod of Aaron before the covenant, to be kept for a token against the children of rebellion; that you may make an end of their complaining against me, that they not die.”
| ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה | 11 |
Moses did so. As the LORD commanded him, so he did.
| ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו | 12 |
The children of Israel spoke to Moses, saying, “Behold, we perish! We are undone! We are all undone!
| כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע | 13 |
Everyone who keeps approaching the LORD’s tabernacle, dies! Will we all perish?”
