במדבר 15
| וידבר יהוה אל משה לאמר | 1 |
Y JEHOVÁ habló á Moisés, diciendo:
| דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם | 2 |
Habla á los hijos de Israel, y diles: Cuando hubiereis entrado en la tierra de vuestras habitaciones, que yo os doy,
| ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם--לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן | 3 |
E hiciereis ofrenda encendida á Jehová, holocausto, ó sacrificio, por especial voto, ó de vuestra voluntad, ó para hacer en vuestras solemnidades olor suave á Jehová, de vacas ó de ovejas;
| והקריב המקריב קרבנו ליהוה--מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן | 4 |
Entonces el que ofreciere su ofrenda á Jehová, traerá por presente una décima [de un epha] de flor de harina, amasada con la cuarta parte de un hin de aceite;
| ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח--לכבש האחד | 5 |
Y de vino para la libación ofrecerás la cuarta parte de un hin, además del holocausto ó del sacrificio, por cada un cordero.
| או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין | 6 |
Y por [cada] carnero harás presente de dos décimas de flor de harina, amasada con el tercio de un hin de aceite:
| ויין לנסך שלשית ההין--תקריב ריח ניחח ליהוה | 7 |
Y de vino para la libación ofrecerás el tercio de un hin, en olor suave á Jehová.
| וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה | 8 |
Y cuando ofreciereis novillo en holocausto ó sacrificio, por especial voto, ó de paces á Jehová,
| והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין | 9 |
Ofrecerás con el novillo un presente de tres décimas de flor de harina, amasada con la mitad de un hin de aceite:
| ויין תקריב לנסך חצי ההין--אשה ריח ניחח ליהוה | 10 |
Y de vino para la libación ofrecerás la mitad de un hin, en ofrenda encendida de olor suave á Jehová.
| ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים | 11 |
Así se hará con cada un buey, ó carnero, ó cordero, lo mismo de ovejas que de cabras.
| כמספר אשר תעשו--ככה תעשו לאחד כמספרם | 12 |
Conforme al número así haréis con cada uno según el número de ellos.
| כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה | 13 |
Todo natural hará estas cosas así, para ofrecer ofrenda encendida de olor suave á Jehová.
| וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה--כאשר תעשו כן יעשה | 14 |
Y cuando habitare con vosotros extranjero, ó cualquiera que estuviere entre vosotros por vuestras edades, si hiciere ofrenda encendida de olor suave á Jehová, como vosotros hiciereis, así hará él.
| הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה | 15 |
Un mismo estatuto tendréis, vosotros de la congregación y el extranjero que [con vosotros] mora; estatuto que será perpetuo por vuestras edades: como vosotros, así será el peregrino delante de Jehová.
| תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם | 16 |
Una misma ley y un mismo derecho tendréis, vosotros y el peregrino que con vosotros mora.
| וידבר יהוה אל משה לאמר | 17 |
Y habló Jehová á Moisés, diciendo:
| דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה | 18 |
Habla á los hijos de Israel, y diles: Cuando hubiereis entrado en la tierra á la cual yo os llevo,
| והיה באכלכם מלחם הארץ--תרימו תרומה ליהוה | 19 |
Será que cuando comenzareis á comer del pan de la tierra, ofreceréis ofrenda á Jehová.
| ראשית ערסתכם--חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה | 20 |
De lo primero que amasareis, ofreceréis una torta en ofrenda; como la ofrenda de la era, así la ofreceréis.
| מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה--לדרתיכם | 21 |
De las primicias de vuestras masas daréis á Jehová ofrenda por vuestras generaciones.
| וכי תשגו--ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה | 22 |
Y cuando errareis, y no hiciereis todos estos mandamientos que Jehová ha dicho á Moisés,
| את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה--לדרתיכם | 23 |
Todas las cosas que Jehová os ha mandado por la mano de Moisés, desde el día que Jehová [lo] mandó, y en adelante por vuestras edades,
| והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת | 24 |
Será que, si [el pecado] fué hecho por yerro con ignorancia de la congregación, toda la congregación ofrecerá un novillo por holocausto, en olor suave á Jehová, con su presente y su libación, conforme á la ley; y un macho cabrío en expiación.
| וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל--ונסלח להם כי שגגה הוא--והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם | 25 |
Y el sacerdote hará expiación por toda la congregación de los hijos de Israel; y les será perdonado, porque yerro es: y ellos traerán sus ofrendas, ofrenda encendida á Jehová, y sus expiaciones delante de Jehová, por sus yerros:
| ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה | 26 |
Y será perdonado á toda la congregación de los hijos de Israel, y al extranjero que peregrina entre ellos, por cuanto es yerro de todo el pueblo.
| ואם נפש אחת תחטא בשגגה--והקריבה עז בת שנתה לחטאת | 27 |
Y si una persona pecare por yerro, ofrecerá una cabra de un año por expiación.
| וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה--לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו | 28 |
Y el sacerdote hará expiación por la persona que habrá pecado por yerro, cuando pecare por yerro delante de Jehová, la reconciliará, y le será perdonado.
| האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם--תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה | 29 |
El natural entre los hijos de Israel, y el peregrino que habitare entre ellos, una misma ley tendréis para el que hiciere [algo] por yerro.
| והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר--את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה | 30 |
Mas la persona que hiciere algo con altiva mano, así el natural como el extranjero, á Jehová injurió; y la tal persona será cortada de en medio de su pueblo.
| כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה | 31 |
Por cuanto tuvo en poco la palabra de Jehová, y dió por nulo su mandamiento, enteramente será cortada la tal persona: su iniquidad será sobre ella.
| ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים--ביום השבת | 32 |
Y estando los hijos de Israel en el desierto, hallaron un hombre que recogía leña en día de sábado.
| ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים--אל משה ואל אהרן ואל כל העדה | 33 |
Y los que le hallaron recogiendo leña trajéronle á Moisés y á Aarón, y á toda la congregación:
| ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו | 34 |
Y pusiéronlo en la cárcel, por que no estaba declarado qué le habían de hacer.
| ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה | 35 |
Y Jehová dijo á Moisés: Irremisiblemente muera aquel hombre; apedréelo con piedras toda la congregación fuera del campo.
| ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה | 36 |
Entonces lo sacó la congregación fuera del campo, y apedreáronlo con piedras, y murió; como Jehová mandó á Moisés.
| ויאמר יהוה אל משה לאמר | 37 |
Y Jehová habló á Moisés, diciendo:
| דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת | 38 |
Habla á los hijos de Israel, y diles que se hagan pezuelos (franjas) en los remates de sus vestidos, por sus generaciones; y pongan en cada pezuelo de los remates un cordón de cárdeno:
| והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם | 39 |
Y serviros ha de pezuelo, para que cuando lo viereis, os acordéis de todos los mandamientos de Jehová, para ponerlos por obra; y no miréis en pos de vuestro corazón y de vuestros ojos, en pos de los cuales fornicáis:
| למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם | 40 |
Para que os acordéis, y hagáis todos mis mandamientos, y seáis santos á vuestro Dios.
| אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם | 41 |
Yo Jehová vuestro Dios, que os saqué de la tierra de Egipto, para ser vuestro Dios: Yo Jehová vuestro Dios.
