< במדבר 15 >
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם | 2 |
「イスラエルの人々に言いなさい、『あなたがたが、わたしの与えて住ませる地に行って、
ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם--לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן | 3 |
主に火祭をささげる時、すなわち特別の誓願の供え物、あるいは自発の供え物、あるいは祝のときの供え物として、牛または羊を燔祭または犠牲としてささげ、主に香ばしいかおりとするとき、
והקריב המקריב קרבנו ליהוה--מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן | 4 |
ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח--לכבש האחד | 5 |
その供え物を主にささげる者は、燔祭または犠牲と共に、小羊一頭ごとに、麦粉一エパの十分の一に、油一ヒンの四分の一を混ぜたものを、素祭としてささげ、ぶどう酒一ヒンの四分の一を、灌祭としてささげなければならない。
או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין | 6 |
もし、また雄羊を用いるときは、麦粉一エパの十分の二に、油一ヒンの三分の一を混ぜたものを、素祭としてささげ、
ויין לנסך שלשית ההין--תקריב ריח ניחח ליהוה | 7 |
また、ぶどう酒一ヒンの三分の一を、灌祭としてささげて、主に香ばしいかおりとしなければならない。
וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה | 8 |
またあなたが特別の誓願の供え物、あるいは酬恩祭を、主にささげる時、若い雄牛を、燔祭または犠牲とするならば、
והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין | 9 |
麦粉一エパの十分の三に、油一ヒンの二分の一を混ぜたものを、素祭として、若い雄牛と共にささげ、
ויין תקריב לנסך חצי ההין--אשה ריח ניחח ליהוה | 10 |
また、ぶどう酒一ヒンの二分の一を、灌祭としてささげなければならない。これは火祭であって、主に香ばしいかおりとするものである。
ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים | 11 |
雄牛、あるいは雄羊、あるいは小羊、あるいは子やぎは、一頭ごとに、このようにしなければならない。
כמספר אשר תעשו--ככה תעשו לאחד כמספרם | 12 |
すなわち、あなたがたのささげる数にてらし、その数にしたがって、一頭ごとに、このようにしなければならない。
כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה | 13 |
すべて国に生れた者が、火祭をささげて、主に香ばしいかおりとするときは、このように、これらのことを行わなければならない。
וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה--כאשר תעשו כן יעשה | 14 |
またあなたがたのうちに寄留している他国人、またはあなたがたのうちに、代々ながく住む者が、火祭をささげて、主に香ばしいかおりとしようとする時は、あなたがたがするように、その人もしなければならない。
הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה | 15 |
会衆たる者は、あなたがたも、あなたがたのうちに寄留している他国人も、同一の定めに従わなければならない。これは、あなたがたが代々ながく守るべき定めである。他国の人も、主の前には、あなたがたと等しくなければならない。
תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם | 16 |
すなわち、あなたがたも、あなたがたのうちに寄留している他国人も、同一の律法、同一のおきてに従わなければならない』」。
וידבר יהוה אל משה לאמר | 17 |
主はまたモーセに言われた、
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה | 18 |
「イスラエルの人々に言いなさい、『わたしが導いて行く地に、あなたがたがはいって、
והיה באכלכם מלחם הארץ--תרימו תרומה ליהוה | 19 |
その地の食物を食べるとき、あなたがたは、ささげ物を主にささげなければならない。
ראשית ערסתכם--חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה | 20 |
すなわち、麦粉の初物で作った菓子を、ささげ物としなければならない。これを、打ち場からのささげ物のように、ささげなければならない。
מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה--לדרתיכם | 21 |
あなたがたは代々その麦粉の初物で、主にささげ物をしなければならない。
וכי תשגו--ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה | 22 |
あなたがたが、もしあやまって、主がモーセに告げられたこのすべての戒めを行わず、
את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה--לדרתיכם | 23 |
主がモーセによって戒めを与えられた日からこのかた、代々にわたり、あなたがたに命じられたすべての事を行わないとき、
והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת | 24 |
すなわち、会衆が知らずに、あやまって犯した時は、全会衆は若い雄牛一頭を、燔祭としてささげ、主に香ばしいかおりとし、これに素祭と灌祭とを定めのように加え、また雄やぎ一頭を、罪祭としてささげなければならない。
וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל--ונסלח להם כי שגגה הוא--והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם | 25 |
そして祭司は、イスラエルの人々の全会衆のために、罪のあがないをしなければならない。そうすれば、彼らはゆるされるであろう。それは過失だからである。彼らはその過失のために、その供え物として、火祭を主にささげ、また罪祭を主の前にささげなければならない。
ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה | 26 |
そうすれば、イスラエルの人々の全会衆はゆるされ、また彼らのうちに寄留している他国人も、ゆるされるであろう。民はみな過失を犯したからである。
ואם נפש אחת תחטא בשגגה--והקריבה עז בת שנתה לחטאת | 27 |
もし人があやまって罪を犯す時は、一歳の雌やぎ一頭を罪祭としてささげなければならない。
וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה--לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו | 28 |
そして祭司は、人があやまって罪を犯した時、そのあやまって罪を犯した人のために、主の前に罪のあがないをして、その罪をあがなわなければならない。そうすれば、彼はゆるされるであろう。
האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם--תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה | 29 |
イスラエルの人々のうちの、国に生れた者でも、そのうちに寄留している他国人でも、あやまって罪を犯す者には、あなたがたは同一の律法を用いなければならない。
והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר--את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה | 30 |
しかし、国に生れた者でも、他国の人でも、故意に罪を犯す者は主を汚すもので、その人は民のうちから断たれなければならない。
כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה | 31 |
彼は主の言葉を侮り、その戒めを破ったのであるから、必ず断たれ、その罪を負わなければならない』」。
ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים--ביום השבת | 32 |
イスラエルの人々が荒野におるとき、安息日にひとりの人が、たきぎを集めるのを見た。
ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים--אל משה ואל אהרן ואל כל העדה | 33 |
そのたきぎを集めるのを見た人々は、その人をモーセとアロン、および全会衆のもとに連れてきたが、
ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו | 34 |
どう取り扱うべきか、まだ示しを受けていなかったので、彼を閉じ込めておいた。
ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה | 35 |
そのとき、主はモーセに言われた、「その人は必ず殺されなければならない。全会衆は宿営の外で、彼を石で撃ち殺さなければならない」。
ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה | 36 |
そこで、全会衆は彼を宿営の外に連れ出し、彼を石で撃ち殺し、主がモーセに命じられたようにした。
ויאמר יהוה אל משה לאמר | 37 |
主はまたモーセに言われた、
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת | 38 |
「イスラエルの人々に命じて、代々その衣服のすその四すみにふさをつけ、そのふさを青ひもで、すその四すみにつけさせなさい。
והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם | 39 |
あなたがたが、そのふさを見て、主のもろもろの戒めを思い起して、それを行い、あなたがたが自分の心と、目の欲に従って、みだらな行いをしないためである。
למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם | 40 |
こうして、あなたがたは、わたしのもろもろの戒めを思い起して、それを行い、あなたがたの神に聖なる者とならなければならない。
אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם | 41 |
わたしはあなたがたの神、主であって、あなたがたの神となるために、あなたがたをエジプトの国から導き出した者である。わたしはあなたがたの神、主である」。