< במדבר 15 >

וידבר יהוה אל משה לאמר 1
Le Seigneur parla à Moïse, disant:
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם 2
Parle aux enfants d’Israël et tu leur diras: Lorsque vous serez entrés dans la terre de votre habitation, que moi-même je vous donnerai,
ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם--לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן 3
Et que vous ferez une oblation au Seigneur, holocauste au victime, acquittant des vœux, ou faisant des offrandes spontanées, ou, dans vos solennités, brûlant, comme une odeur de suavité pour le Seigneur, des bœufs ou des brebis,
והקריב המקריב קרבנו ליהוה--מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן 4
Quiconque immolera une victime, offrira un sacrifice de fleur de farine, la dixième partie de l’éphi arrosée d’huile qui aura pour mesure le quatrième du hin;
ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח--לכבש האחד 5
Et il donnera du vin de même mesure pour faire les libations, soit pour l’holocauste, soit pour la victime. Pour chaque agneau,
או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין 6
Et chaque bélier, le sacrifice sera de deux décimes de fleur de farine, qui devra être arrosée d’huile de la troisième partie du hin;
ויין לנסך שלשית ההין--תקריב ריח ניחח ליהוה 7
Et il offrira du vin pour les libations, la troisième partie de la même mesure, en odeur de suavité pour le Seigneur.
וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה 8
Mais quand tu offriras un holocauste de bœuf, ou une hostie, afin d’accomplir un vœu ou des victimes pacifiques,
והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין 9
Tu donneras pour chaque bœuf trois décimes de fleur de farine arrosée d’huile qui doit avoir la moitié de la mesure du hin;
ויין תקריב לנסך חצי ההין--אשה ריח ניחח ליהוה 10
Et du vin pour faire les libations, de même mesure, en oblation d’une très suave odeur pour le Seigneur.
ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים 11
C’est ainsi que tu feras
כמספר אשר תעשו--ככה תעשו לאחד כמספרם 12
Pour chacun des bœufs, des béliers, des agneaux et des chevreaux,
כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה 13
Tant les indigènes que les voyageurs
וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה--כאשר תעשו כן יעשה 14
Offriront les sacrifices selon le même rite.
הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה 15
Il y aura un seul précepte, et une seule ordonnance, tant pour vous que pour les étrangers à votre pays.
תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם 16
Le Seigneur parla à Moïse, disant:
וידבר יהוה אל משה לאמר 17
Parle aux enfants d’Israël, et tu leurs diras:
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה 18
Lorsque vous serez arrivés dans la terre que je vous donnerai,
והיה באכלכם מלחם הארץ--תרימו תרומה ליהוה 19
Et que vous mangerez des pains de ce pays-là, vous mettrez à part pour le Seigneur les prémices
ראשית ערסתכם--חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה 20
De ce que vous mangerez. Comme vous mettez à part les prémices d’aires,
מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה--לדרתיכם 21
Ainsi vous donnerez les prémices de vos pâtes au Seigneur.
וכי תשגו--ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה 22
Que si par ignorance vous aviez omis quelqu’une de ces choses qu’a dites le Seigneur à Moïse,
את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה--לדרתיכם 23
Et qu’il vous a commandées par lui, depuis le jour qu’il a commencé à commander, et après;
והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת 24
Et si la multitude a oublié de le faire, elle offrira un veau pris d’un troupeau, holocauste en odeur très suave pour le Seigneur, et son sacrifice et les libations, comme les cérémonies le demandent, et un bouc pour le péché;
וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל--ונסלח להם כי שגגה הוא--והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם 25
Et le prêtre priera pour toute la multitude des enfants d’Israël; et il leur sera pardonné, parce qu’ils n’ont pas péché volontairement; cependant offrant un holocauste au Seigneur pour eux-mêmes, pour leur péché et leur erreur;
ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה 26
Et il sera pardonné à tout le peuple des enfants d’Israël et aux étrangers qui séjournent parmi eux, parce que c’est une faute de tout le peuple commise par ignorance.
ואם נפש אחת תחטא בשגגה--והקריבה עז בת שנתה לחטאת 27
Que si une personne en particulier pèche, ne le sachant point, elle offrira une chèvre d’un an pour son péché;
וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה--לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו 28
Et le prêtre priera pour elle, parce que c’est sans le savoir qu’elle a péché devant le Seigneur; et il lui obtiendra grâce, et il lui sera pardonné.
האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם--תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה 29
Il n’y aura qu’une seule loi tant pour tous les indigènes que pour tous les étrangers qui auront péché par ignorance.
והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר--את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה 30
Mais celui qui aura fait quelque chose par orgueil, soit que celui-là soit citoyen, ou étranger (parce que c’est contre le Seigneur qu’il a été rebelle), périra du milieu de son peuple;
כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה 31
Car il a méprisé la parole du Seigneur, il a rendu son précepte vain: c’est pourquoi il sera détruit, et il portera son iniquité.
ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים--ביום השבת 32
Or, il arriva que, comme les enfants d’Israël étaient dans le désert, et qu’ils avaient trouvé un homme ramassant du bois, au jour du sabbat,
ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים--אל משה ואל אהרן ואל כל העדה 33
Ils le présentèrent à Moïse et à Aaron et à toute la multitude,
ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו 34
Qui l’enfermèrent en prison, ne sachant ce qu’ils devaient faire de lui.
ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה 35
Alors le Seigneur dit à Moïse: Que cet homme meure de mort, et que toute la multitude le lapide hors du camp.
ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה 36
Et lorsqu’ils l’eurent conduit dehors, ils le lapidèrent, et il mourut, comme avait ordonné le Seigneur.
ויאמר יהוה אל משה לאמר 37
Dieu dit aussi à Moïse:
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת 38
Parle aux enfants d’Israël, et tu leur diras qu’ils se fassent des franges aux coins de leurs manteaux, y posant des bandelettes d’hyacinthe;
והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם 39
Que lorsqu’ils les verront, ils se souviennent de tous les commandements du Seigneur, et qu’ils ne suivent point leurs pensées, ni leurs yeux qui se prostituent à divers objets;
למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם 40
Mais plutôt, que se souvenant des préceptes du Seigneur, ils les accomplissent, et qu’ils soient saints pour leur Dieu.
אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם 41
Je suis le Seigneur votre Dieu qui vous ai retirés de la terre d’Egypte, afin que je fusse votre Dieu.

< במדבר 15 >