במדבר 15

1 וידבר יהוה אל משה לאמר

L’Éternel parla à Moïse en ces termes:

2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם

"Parle aux enfants d’Israël et dis-leur: Quand vous serez arrivés dans le pays que je vous destine pour votre établissement,

3 ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם--לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן

et que vous ferez un sacrifice à l’Éternel, holocauste ou autre victime, à l’occasion d’un vœu spécial ou d’un don spontané, ou lors de vos solennités, voulant offrir, en odeur agréable au Seigneur, une pièce de gros ou de menu bétail,

4 והקריב המקריב קרבנו ליהוה--מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן

celui qui offrira ce sacrifice à l’Éternel y joindra, comme oblation, un dixième de fleur de farine, pétrie avec un quart de hîn d’huile;

5 ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח--לכבש האחד

plus, du vin, comme libation, un quart de hîn, que tu joindras à l’holocauste ou au sacrifice, pour chaque agneau.

6 או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין

Si c’est un bélier, tu offriras comme oblation deux dixièmes de fleur de farine, pétrie avec un tiers de hîn d’huile;

7 ויין לנסך שלשית ההין--תקריב ריח ניחח ליהוה

plus, du vin pour libation, un tiers de hîn, que tu offriras, comme odeur délectable, au Seigneur.

8 וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה

Et si c’est une pièce de gros bétail que tu offres comme holocauste ou autre sacrifice, à l’occasion d’un vœu particulier ou comme rémunératoire au Seigneur,

9 והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין

on ajoutera à cette victime, comme oblation, trois dixièmes de fleur de farine, pétrie avec un demi-hîn d’huile;

10 ויין תקריב לנסך חצי ההין--אשה ריח ניחח ליהוה

et tu offriras, comme libation, un demi-hîn de vin: sacrifice d’odeur agréable à l’Éternel.

11 ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים

C’Est ainsi qu’on en usera pour chaque taureau, pour chaque bélier, pour chaque animal de l’espèce des brebis ou des chèvres;

12 כמספר אשר תעשו--ככה תעשו לאחד כמספרם

selon le nombre des victimes que vous offrirez, vous suivrez ces prescriptions pour chacune, en nombre égal.

13 כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה

Tout indigène pratiquera ainsi ces rites, lorsqu’il offrira un sacrifice d’odeur agréable au Seigneur.

14 וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה--כאשר תעשו כן יעשה

Et si un étranger émigre chez vous ou se trouve parmi vous, dans les âges ultérieurs, et qu’il offre à l’Éternel un sacrifice d’odeur agréable, comme vous procéderez, ainsi procédera-t-il.

15 הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה

Peuple, une même loi vous régira, vous et l’étranger domicilié. Règle absolue pour vos générations: vous et l’étranger, vous serez égaux devant l’Éternel.

16 תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם

Même loi et même droit existeront pour vous et pour l’étranger habitant parmi vous."

17 וידבר יהוה אל משה לאמר

L’Éternel parla à Moïse en ces termes:

18 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה

"Parle aux enfants d’Israël et dis-leur: A votre arrivée dans le pays où je vous conduirai,

19 והיה באכלכם מלחם הארץ--תרימו תרומה ליהוה

lorsque vous mangerez du pain de la contrée, vous en prélèverez un tribut au Seigneur.

20 ראשית ערסתכם--חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה

Comme prémices de votre pâte, vous prélèverez un gâteau en tribut; à l’instar du tribut de la grange, ainsi vous le prélèverez.

21 מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה--לדרתיכם

Des prémices de votre pâte vous ferez hommage à l’Éternel dans vos générations futures.

22 וכי תשגו--ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה

Si, par suite d’une erreur, vous n’observez pas tous ces commandements que l’Éternel a communiqués à Moïse,

23 את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה--לדרתיכם

tout ce que l’Éternel a prescrit à votre intention par l’organe de Moïse, et cela depuis l’époque où l’Éternel l’a prescrit jusqu’à vos générations ultérieures;

24 והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת

si c’est par l’inadvertance de la communauté qu’a eu lieu cette erreur, la communauté entière offrira un jeune taureau comme holocauste, en odeur agréable à l’Éternel, avec son oblation et sa libation selon la règle; plus un bouc, comme expiatoire.

25 וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל--ונסלח להם כי שגגה הוא--והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם

Le pontife effacera la faute de toute la communauté des enfants d’Israël, et elle leur sera remise, parce que c’était une erreur, et qu’ils ont apporté devant Dieu leur offrande, un sacrifice destiné au feu pour le Seigneur, ainsi que leur expiatoire, pour réparer cette erreur.

26 ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה

Et il sera pardonné à toute la communauté des enfants d’Israël et à l’étranger qui séjourne parmi eux; car l’erreur a été commune à tout le peuple.

27 ואם נפש אחת תחטא בשגגה--והקריבה עז בת שנתה לחטאת

Que si c’est une seule personne qui a péché par erreur, elle offrira une chèvre, âgée d’un an pour expiatoire.

28 וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה--לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו

Le pontife fera expiation pour la personne imprudente (car elle n’a péché que par imprudence) devant le Seigneur; afin qu’étant expiée, sa faute lui soit remise.

29 האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם--תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה

Indigène entre les enfants d’Israël ou étranger résidant parmi eux, une même règle sera la vôtre, si l’on a agi par erreur.

30 והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר--את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה

Mais celui qui aurait agi ainsi de propos délibéré, parmi les nationaux ou parmi les étrangers, celui-là outrage le Seigneur! Cette personne sera retranchée du milieu de son peuple.

31 כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה

Pour avoir méprisé la parole du Seigneur, pour avoir violé sa loi, cette personne sera certainement retranchée: elle est coupable!"

32 ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים--ביום השבת

Pendant leur séjour au désert, les enfants d’Israël trouvèrent un homme ramassant du bois le jour du Sabbat.

33 ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים--אל משה ואל אהרן ואל כל העדה

Ceux qui l’avaient trouvé ramassant du bois le conduisirent devant Moïse et Aaron, et devant toute la communauté.

34 ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו

On le mit en lieu sûr, parce qu’il n’avait pas été expliqué comment il fallait agir à son égard.

35 ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה

Alors l’Éternel dit à Moïse: "Cet homme doit être mis à mort; que toute la communauté le lapide hors du camp."

36 ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה

Et toute la communauté l’emmena hors du camp, et on le fit mourir à coups de pierres, comme l’Éternel l’avait ordonné à Moïse.

37 ויאמר יהוה אל משה לאמר

L’Éternel parla à Moïse en ces termes:

38 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת

"Parle aux enfants d’Israël, et dis-leur de se faire des franges aux coins de leurs vêtements, dans toutes leurs générations, et d’ajouter à la frange de chaque coin un cordon d’azur.

39 והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם

Cela formera pour vous des franges dont la vue vous rappellera tous les commandements de l’Éternel, afin que vous les exécutiez et ne vous égariez pas à la suite de votre cœur et de vos yeux, qui vous entraînent à l’infidélité.

40 למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם

Vous vous rappellerez ainsi et vous accomplirez tous mes commandements, et vous serez saints pour votre Dieu.

41 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם

Je suis l’Éternel votre Dieu, qui vous ai fait sortir du pays d’Egypte pour devenir votre Dieu, moi, l’Éternel votre Dieu!"