במדבר 15

1 וידבר יהוה אל משה לאמר

And the Lord spak to Moises, and seide, Speke thou to the sones of Israel,

2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם

and thou schalt seie to hem, Whanne ye han entrid in to the lond of youre abitacioun which Y schal yyue to you,

3 ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם--לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן

and ye make an offryng to the Lord in to brent sacrifice, ether a pesible sacrifice, and ye payen auowis, ethir offren yiftis bi fre wille, ethir in youre solempnytees ye brennen odour of swetnesse to the Lord, of oxun, ether of scheep;

4 והקריב המקריב קרבנו ליהוה--מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן

who euer offrith the slayn sacrifice, schal offre a sacrifice of flour, the tenthe part of ephi, spreynt togidere with oile, which oil schal haue a mesure the fourthe part of hyn;

5 ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח--לכבש האחד

and he schal yyue wyn to fletynge sacrifices to be sched, of the same mesure, in to brent sacrifice, and slayn sacrifice.

6 או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין

Bi ech loomb and ram schal be the sacrifice of flour, of twey tenthe partis, which schal be spreynt togidere with oile, of the thridde part of hyn;

7 ויין לנסך שלשית ההין--תקריב ריח ניחח ליהוה

and he schal offre wyn to the fletynge sacrifice, of the thridde part of the same mesure, in to odour of swetnesse to the Lord.

8 וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה

Forsothe whanne thou makist a brent sacrifice, ethir an offryng of oxun, that thou fille avow, ethir pesible sacrifice, thou schalt yyue,

9 והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין

bi ech oxe, thre tenthe partis of flour, spreynt togidere with oile, which schal haue the half of mesure of hyn;

10 ויין תקריב לנסך חצי ההין--אשה ריח ניחח ליהוה

and thou schalt yyue wyn to fletynge sacrifices to be sched, of the same mesure, in to offryng of the swettest odour to the Lord.

11 ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים

So ye schulen do bi ech oxe, and ram,

12 כמספר אשר תעשו--ככה תעשו לאחד כמספרם

and lomb, and kide;

13 כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה

as wel men borun in the lond,

14 וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה--כאשר תעשו כן יעשה

as pilgrymys, schulen offre sacrifices bi the same custom;

15 הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה

o comaundement and doom schal be, as wel to you as to comelyngis of the lond.

16 תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם

And the Lord spak to Moises,

17 וידבר יהוה אל משה לאמר

and seide, Speke thou to the sones of Israel, and thou schalt seie to hem,

18 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה

Whanne ye comen in to the lond which Y schal yyue to you,

19 והיה באכלכם מלחם הארץ--תרימו תרומה ליהוה

and `ye eten of the looues of that cuntrey, ye

20 ראשית ערסתכם--חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה

schulen departe the firste fruytis of youre metis to the Lord; as ye schulen departe the firste fruytis of corn flooris,

21 מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה--לדרתיכם

so ye schulen yyue the firste fruytis also of sewis to the Lord.

22 וכי תשגו--ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה

That if bi ignoraunce ye passen ony of tho thingis whiche the Lord spak to Moyses,

23 את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה--לדרתיכם

and comaundide bi hym to you, fro the dai in which he bigan to comaunde,

24 והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת

and ouer, and the multitude hath foryete to do, it schal offre a calf of the drooue, brent sacrifice in to swettist odour to the Lord, and the sacrificis therof, and fletynge offryngis, as the cerymonyes therof axen; and it schal offre a `buc of geet for synne.

25 וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל--ונסלח להם כי שגגה הוא--והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם

And the preest schal preie for al the multitude of the sones of Israel, and it schal be foryouun to hem, for thei synneden not wilfuli. And neuerthelesse thei schulen offre encense to the Lord for hemsilf, and for her synne and errour;

26 ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה

and it schal be foryouun to al the puple of the sones of Israel, and to comelyngis that ben pilgryms among hem, for it is the synne of al the multitude bi ignoraunce.

27 ואם נפש אחת תחטא בשגגה--והקריבה עז בת שנתה לחטאת

That if a soule synneth vnwityngli, it schal offre a geet of o yeer for his synne; and the preest schal preye for that soule, for it synnede vnwityngli bifor the Lord;

28 וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה--לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו

and the preest schal gete foryyuenesse to it, and synne schal be foryouun to it.

29 האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם--תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה

As wel to men borun in the lond as to comelyngis, o lawe schal be of alle that synnen vnwityngli.

30 והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר--את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה

Forsothe a man that doith ony synne bi pride, schal perische fro his puple, whether he be a citeseyn, ethir a pilgrym, for he was rebel ayens the Lord;

31 כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה

for he dispiside the word of the Lord, and made voide his comaundement; therfor he schal be doon awei, and schal bere his owne wickidnes.

32 ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים--ביום השבת

Forsothe it was doon, whanne the sones of Israel weren in wildirnesse, and hadde founde a man gaderynge woode in the `day of sabat,

33 ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים--אל משה ואל אהרן ואל כל העדה

thei brouyten hym to Moises, and to Aaron, and to al the multitude; whiche closiden hym in to prisoun,

34 ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו

and wisten not what thei schulden do of hym.

35 ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה

And the Lord seide to Moises, This man die bi deeth; al the cumpeny oppresse hym with stoonus with out the tentis.

36 ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה

And whanne thei hadden led hym with out forth, thei oppressiden him with stoonus, and he was deed, as the Lord comaundide.

37 ויאמר יהוה אל משה לאמר

Also the Lord seide to Moises,

38 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת

Speke thou to the sones of Israel, and thou schalt seye to hem, that thei make to hem hemmes bi foure corneris of mentils, and sette laces of iacynct `in tho;

39 והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם

and whanne thei seen thoo, haue thei mynde of alle comaundementis of the Lord, lest thei suen her thouytis and iyen, doynge fornycacioun bi dyuerse thingis;

40 למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם

but more be thei myndeful of the `Lordis heestis, and do thei tho, and be thei hooli to her God.

41 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם

Y am youre Lord God, which ledde you out of the lond of Egipt, that Y schulde be youre God.