< במדבר 15 >
Adonai spoke to Moses [Drawn out], saying,
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם | 2 |
“Speak to the children of Israel [God prevails], and tell them, ‘When you have come into the land of your habitations, which I give to you,
ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם--לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן | 3 |
and will make an offering by fire to Adonai, a burnt offering, or a sacrifice, to accomplish a vow, or as a free will offering, or in your set feasts, to make a pleasant aroma to Adonai, of the herd, or of the flock;
והקריב המקריב קרבנו ליהוה--מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן | 4 |
then he who offers his offering shall offer to Adonai a meal offering of one tenth of an ephah [an omer; 2.3 q; 2.2 L] of fine flour mixed with the fourth part of a hin [2.6 qt; 1.2 L] of oil.
ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח--לכבש האחד | 5 |
You shall prepare wine for the drink offering, the fourth part of a hin [2.6 qt; 1.2 L], with the burnt offering, or for the sacrifice, for each lamb.
או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין | 6 |
“‘Or for a ram, you shall prepare for a meal offering one tenth of an ephah [two omers; 4.6 q; 4.4 L] of fine flour mixed with the third part of a hin [2.6 qt; 1.24 L] of oil;
ויין לנסך שלשית ההין--תקריב ריח ניחח ליהוה | 7 |
and for the drink offering you shall offer the third part of a hin [2.6 qt; 1.24 L] of wine, of a pleasant aroma to Adonai.
וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה | 8 |
When you prepare a bull for a burnt offering, or for a sacrifice, to accomplish a vow, or for peace offerings to Adonai;
והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין | 9 |
then shall he offer with the bull a meal offering of three tenths of an ephah [three omers; 6.9 q; 6.6 L] of fine flour mixed with half a hin [5.2 qt; 2.4 L] of oil:
ויין תקריב לנסך חצי ההין--אשה ריח ניחח ליהוה | 10 |
and you shall offer for the drink offering half a hin [5.2 qt; 2.4 L] of wine, for an offering made by fire, of a pleasant aroma to Adonai.
ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים | 11 |
Thus shall it be done for each bull, or for each ram, or for each of the male lambs, or of the young goats.
כמספר אשר תעשו--ככה תעשו לאחד כמספרם | 12 |
According to the number that you shall prepare, so you shall do to everyone according to their number.
כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה | 13 |
“‘All who are native-born shall do these things in this way, in offering an offering made by fire, of a pleasant aroma to Adonai.
וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה--כאשר תעשו כן יעשה | 14 |
If a stranger lives as a foreigner with you, or whoever may be among you throughout all your generations, and will offer an offering made by fire, of a pleasant aroma to Adonai; as you do, so he shall do.
הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה | 15 |
For the assembly, there shall be one statute for you and for the stranger who lives as a foreigner, a statute forever throughout all your generations. As you are, so shall the foreigner be before Adonai.
תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם | 16 |
One Torah ·Teaching· and one judgement shall be for you, and for the stranger who lives as a foreigner with you.’”
וידבר יהוה אל משה לאמר | 17 |
Adonai spoke to Moses [Drawn out], saying,
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה | 18 |
“Speak to the children of Israel [God prevails], and tell them, ‘When you come into the land where I bring you,
והיה באכלכם מלחם הארץ--תרימו תרומה ליהוה | 19 |
then it shall be that when you eat of the bread of the land, you shall offer up a wave offering to Adonai.
ראשית ערסתכם--חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה | 20 |
Of the first of your dough you shall offer up a cake for a wave offering. As the wave offering of the threshing floor, so you shall heave it.
מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה--לדרתיכם | 21 |
Of the first of your dough, you shall give to Adonai a wave offering throughout all your generations.
וכי תשגו--ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה | 22 |
“‘If you go astray, intoxicated, unintentional sin ·error· and you fail to observe all these mitzvot ·instructions·, which Adonai has spoken to Moses [Drawn out],
את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה--לדרתיכם | 23 |
even all that Adonai has enjoined you by Moses [Drawn out], from the day that Adonai gave commandment, and onward throughout all your generations;
והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת | 24 |
then it shall be, if it was done as an unintentional mistake sin ·error·, without the knowledge of the congregation, that all the congregation shall offer one young bull for a burnt offering, for a pleasant aroma to Adonai, with its meal offering, and its drink offering, according to the judgement, and one male goat for a habitual sin ·miss the mark· offering.
וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל--ונסלח להם כי שגגה הוא--והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם | 25 |
The priest shall make atonement for all the congregation of the children of Israel [God prevails], and they shall be forgiven; for it was an unintentional mistake sin ·error·, and they have brought their offering, an offering made by fire to Adonai, and their habitual sin ·miss the mark· offering before Adonai, for their unintentional mistake sin ·error·.
ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה | 26 |
All the congregation of the children of Israel [God prevails] shall be forgiven, as well as the stranger who lives as a foreigner among them; for with regard to all the people, it was an unintentional mistake sin ·error·.
ואם נפש אחת תחטא בשגגה--והקריבה עז בת שנתה לחטאת | 27 |
“‘If one person sins ·errs (the standard goal)· that is an unintentional mistake sin ·error·, then he shall offer a female goat a year old for a habitual sin ·miss the mark· offering.
וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה--לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו | 28 |
The priest shall make atonement for the soul who deviates in mental error, unintentional sin ·error·, for his sin ·err (the standard goal)· is an unintentional mistake sin ·error·, before Adonai, to make atonement for him; and he shall be forgiven.
האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם--תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה | 29 |
You shall have one Torah ·Teaching· for him who does any unintentional mistake sin ·error·, for him who is native-born among the children of Israel [God prevails], and for the stranger who lives as a foreigner among them.
והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר--את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה | 30 |
“‘But the soul who does anything with a high hand, whether he is native-born or a foreigner, the same blasphemes Adonai. That soul shall be cut off from among his people.
כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה | 31 |
Because he has despised Adonai’s word, and has broken his order, that soul shall utterly be cut off. His depravity (moral evil) shall be on him.’”
ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים--ביום השבת | 32 |
While the children of Israel [God prevails] were in the wilderness, they found a man gathering sticks on the Shabath ·Intermission· day.
ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים--אל משה ואל אהרן ואל כל העדה | 33 |
Those who found him gathering sticks brought him to Moses [Drawn out] and Aaron [Light-bringer], and to all the congregation.
ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו | 34 |
They put him in custody, because it had not been declared what should be done to him.
ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה | 35 |
Adonai said to Moses [Drawn out], “The man shall surely be put to death. All the congregation shall stone him with stones outside of the camp.”
ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה | 36 |
All the congregation brought him outside of the camp, and stoned him to death with stones, as Adonai enjoined Moses [Drawn out].
ויאמר יהוה אל משה לאמר | 37 |
Adonai spoke to Moses [Drawn out], saying,
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת | 38 |
“Speak to the children of Israel [God prevails], and tell them that they should make themselves fringes in the borders of their garments throughout their generations, and that they put on the fringe of each border a cord of blue:
והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם | 39 |
and it shall be to you for a fringe, that you may look on it, and remember all Adonai’s mitzvot ·instructions·, and do them; and that you not follow after your own heart and your own eyes, after which you use to play the prostitute;
למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם | 40 |
that you may remember and do all my mitzvot ·instructions·, and be holy to your God.
אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם | 41 |
I am Adonai your God, who brought you out of the land of Egypt [Abode of slavery], to be your God: I am Adonai your God.”