במדבר 14

1 ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא

当下，全会众大声喧嚷；那夜百姓都哭号。

2 וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו

以色列众人向摩西、亚伦发怨言；全会众对他们说：“巴不得我们早死在埃及地，或是死在这旷野。

3 ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב--נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה

耶和华为什么把我们领到那地，使我们倒在刀下呢？我们的妻子和孩子必被掳掠。我们回埃及去岂不好吗？”

4 ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה

众人彼此说：“我们不如立一个首领回埃及去吧！”

5 ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל

摩西、亚伦就俯伏在以色列全会众面前。

6 ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ--קרעו בגדיהם

窥探地的人中，嫩的儿子约书亚和耶孚尼的儿子迦勒撕裂衣服，

7 ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה--טובה הארץ מאד מאד

对以色列全会众说：“我们所窥探、经过之地是极美之地。

8 אם חפץ בנו יהוה--והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש

耶和华若喜悦我们，就必将我们领进那地，把地赐给我们；那地原是流奶与蜜之地。

9 אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם

但你们不可背叛耶和华，也不要怕那地的居民；因为他们是我们的食物，并且荫庇他们的已经离开他们。有耶和华与我们同在，不要怕他们！”

10 ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל

但全会众说：“拿石头打死他们二人。”忽然，耶和华的荣光在会幕中向以色列众人显现。

11 ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו

耶和华对摩西说：“这百姓藐视我要到几时呢？我在他们中间行了这一切神迹，他们还不信我要到几时呢？

12 אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו

我要用瘟疫击杀他们，使他们不得承受那地，叫你的后裔成为大国，比他们强胜。”

13 ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו

摩西对耶和华说：“埃及人必听见这事；因为你曾施展大能，将这百姓从他们中间领上来。

14 ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה

埃及人要将这事传给迦南地的居民；那民已经听见你—耶和华是在这百姓中间；因为你面对面被人看见，有你的云彩停在他们以上。你日间在云柱中，夜间在火柱中，在他们前面行。

15 והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר

如今你若把这百姓杀了，如杀一人，那些听见你名声的列邦必议论说：

16 מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר

‘耶和华因为不能把这百姓领进他向他们起誓应许之地，所以在旷野把他们杀了。’

17 ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר

现在求主大显能力，照你所说过的话说：

18 יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה--פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים

‘耶和华不轻易发怒，并有丰盛的慈爱，赦免罪孽和过犯；万不以有罪的为无罪，必追讨他的罪，自父及子，直到三、四代。’

19 סלח נא לעון העם הזה--כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה

求你照你的大慈爱赦免这百姓的罪孽，好像你从埃及到如今常赦免他们一样。”

20 ויאמר יהוה סלחתי כדברך

耶和华说：“我照着你的话赦免了他们。

21 ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ

然我指着我的永生起誓，遍地要被我的荣耀充满。

22 כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי

这些人虽看见我的荣耀和我在埃及与旷野所行的神迹，仍然试探我这十次，不听从我的话，

23 אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה

他们断不得看见我向他们的祖宗所起誓应许之地。凡藐视我的，一个也不得看见；

24 ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי--והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה

惟独我的仆人迦勒，因他另有一个心志，专一跟从我，我就把他领进他所去过的那地；他的后裔也必得那地为业。

25 והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר--דרך ים סוף

亚玛力人和迦南人住在谷中，明天你们要转回，从红海的路往旷野去。”

26 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר

耶和华对摩西、亚伦说：

27 עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי--שמעתי

“这恶会众向我发怨言，我忍耐他们要到几时呢？以色列人向我所发的怨言，我都听见了。

28 אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם

你们告诉他们，耶和华说：‘我指着我的永生起誓，我必要照你们达到我耳中的话待你们。

29 במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי

你们的尸首必倒在这旷野，并且你们中间凡被数点、从二十岁以外、向我发怨言的，

30 אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה--כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון

必不得进我起誓应许叫你们住的那地；惟有耶孚尼的儿子迦勒和嫩的儿子约书亚才能进去。

31 וטפכם--אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם--וידעו את הארץ אשר מאסתם בה

但你们的妇人孩子，就是你们所说、要被掳掠的，我必把他们领进去，他们就得知你们所厌弃的那地。

32 ופגריכם אתם--יפלו במדבר הזה

至于你们，你们的尸首必倒在这旷野；

33 ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם--עד תם פגריכם במדבר

你们的儿女必在旷野飘流四十年，担当你们淫行的罪，直到你们的尸首在旷野消灭。

34 במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום--יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי

按你们窥探那地的四十日，一年顶一日，你们要担当罪孽四十年，就知道我与你们疏远了，

35 אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו

我—耶和华说过，我总要这样待这一切聚集敌我的恶会众；他们必在这旷野消灭，在这里死亡。’”

36 והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו (וילינו) עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ

摩西所打发、窥探那地的人回来，报那地的恶信，叫全会众向摩西发怨言，

37 וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה--במגפה לפני יהוה

这些报恶信的人都遭瘟疫，死在耶和华面前。

38 ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ

其中惟有嫩的儿子约书亚和耶孚尼的儿子迦勒仍然存活。

39 וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד

摩西将这些话告诉以色列众人，他们就甚悲哀。

40 וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה--כי חטאנו

清早起来，上山顶去，说：“我们在这里，我们有罪了；情愿上耶和华所应许的地方去。”

41 ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח

摩西说：“你们为何违背耶和华的命令呢？这事不能顺利了。

42 אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם

不要上去；因为耶和华不在你们中间，恐怕你们被仇敌杀败了。

43 כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם

亚玛力人和迦南人都在你们面前，你们必倒在刀下；因你们退回不跟从耶和华，所以他必不与你们同在。”

44 ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה

他们却擅敢上山顶去，然而耶和华的约柜和摩西没有出营。

45 וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה

于是亚玛力人和住在那山上的迦南人都下来击打他们，把他们杀退了，直到何珥玛。