במדבר 13
| וידבר יהוה אל משה לאמר | 1 |
Jehova Nyasaye nowacho ne Musa niya,
| שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו--כל נשיא בהם | 2 |
“Or jomoko odhi onon piny Kanaan, ma onego ami jo-Israel. Koa e dhoot ka dhoot manie oganda inior achiel kuom jotendgi.”
| וישלח אתם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים ראשי בני ישראל המה | 3 |
Kaluwore gi dwond Jehova Nyasaye, Musa noorogi ka gia e Thim mar Paran. Jogi duto ne gin jotend jo-Israel.
| ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן זכור | 4 |
Magi e nying-gi, koa e dhood Reuben ne en Shamua wuod Zakur;
| למטה שמעון שפט בן חורי | 5 |
koa e dhood Simeon, ne en Shafat wuod Hori;
| למטה יהודה כלב בן יפנה | 6 |
koa e dhood Juda, ne en Kaleb wuod Jefune;
| למטה יששכר יגאל בן יוסף | 7 |
koa e dhood Isakar, ne en Igal wuod Josef;
| למטה אפרים הושע בן נון | 8 |
koa e dhood Efraim, ne en Hoshea wuod Nun;
| למטה בנימן פלטי בן רפוא | 9 |
koa e dhood Benjamin, ne en Palti wuod Rafu;
| למטה זבולן גדיאל בן סודי | 10 |
koa e dhood Zebulun, ne en Gadiel wuod Sodi;
| למטה יוסף למטה מנשה--גדי בן סוסי | 11 |
koa e dhood Manase (ma en dhood Josef), ne en Gadi wuod Susi;
| למטה דן עמיאל בן גמלי | 12 |
koa e dhood Dan, ne en Amiel wuod Gemali;
| למטה אשר סתור בן מיכאל | 13 |
koa e dhood Asher, ne en Sethur wuod Mikael;
| למטה נפתלי נחבי בן ופסי | 14 |
koa e dhood Naftali, ne en Nabi wuod Vofsi;
| למטה גד גאואל בן מכי | 15 |
koa e dhood Gad, ne en Geuel wuod Maki.
| אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע | 16 |
Magi e nying chwo mane Musa ooro mondo onon piny Kanaan. (Musa nomiyo Hoshea wuod Nun nying ni Joshua.)
| וישלח אתם משה לתור את ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר | 17 |
Kane Musa oorogi mondo gidhi ginon piny Kanaan, nowachonegi niya, “Luwuru Negev kendo udhi nyaka piny manie got.
| וראיתם את הארץ מה הוא ואת העם הישב עליה--החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב | 18 |
Nonuru ane pinyno kaka chalo, mondo ungʼego ni joma odak kanyo gin thuondi koso ngoche, gingʼeny koso ginok?
| ומה הארץ אשר הוא ישב בה--הטובה הוא אם רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה--הבמחנים אם במבצרים | 19 |
Nonuru ane kaka piny ma gidakieno chalo, ka ober kata orach? Nonuru ane mier ma gidakie nichalo nade, ochielgi koso ok ochielgi?
| ומה הארץ השמנה הוא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים--ימי בכורי ענבים | 20 |
Lopno, to chalo nade? En lowo mamiyo koso motwo? Bende en gi yiende koso oongego? Temuru beru mondo ukel olembe moko mag pinyno.” (Ndalono ne en kinde keyo mokwongo mar mzabibu.)
| ויעלו ויתרו את הארץ ממדבר צן עד רחב לבא חמת | 21 |
Omiyo ne giwuok kendo neginono pinyno kochakore Thim mar Zin nyaka Rehob, kagichomo Lebo Hamath.
| ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים | 22 |
Ne giwuotho mi gikadho piny Negev nyaka gichopo Hebron, kama Ahiman, Sheshai kod Talmai, ma nyikwa Anak nodakie. (Hebron noger higni abiriyo motelone Zoan manie piny Misri.)
| ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן הרמנים ומן התאנים | 23 |
Kane gichopo e Holo mar Eshkol, ne gitongʼo bad yath achiel motingʼo pumbi mar olemb mzabibu. Ji ariyo kuomgi notingʼe e luth kaachiel gi gik mongʼinore kod ngʼowu.
| למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל | 24 |
Kanyo niluongo ni Holo mar Eshkol nikech negingʼado bad olemb mzabibu mochiek.
| וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום | 25 |
Bangʼ ndalo piero angʼwen negidwogo ka gia nono pinyno.
| וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן--קדשה וישיבו אתם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ | 26 |
Negidwogo ir Musa gi Harun kod oganda jo-Israel duto e dala Kadesh manie Thim Paran. Kanyo ema ne gimiyogi dwoko kaachiel gi chokruok duto kendo neginyisogi olemo machiek e pinyno.
| ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא--וזה פריה | 27 |
Negimiyo Musa nonro machalo kama: “Ne wadhi e piny mane iorowae, kendo en piny mopongʼ gi chak kod mor kich! Olemo moa kuno eri.
| אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם | 28 |
Joma odak kuno nigi teko mangʼeny, kendo gidakie mier madongo mochiel motegno kendo malich. Bende ne waneno nyikwa Anak kuno.
| עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן | 29 |
Jo-Amalek odak Negev; jo-Hiti, jo-Jebus kod jo-Amor odak e piny manie got; to jo-Kanaan odak machiegni gi dho nam e alwora mar Jordan.”
| ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה--כי יכול נוכל לה | 30 |
Eka Kaleb nokwero ji mondo olingʼ e nyim Musa kendo nowacho niya, “Wadhiuru kendo wakaw pinyno, nimar wanyalo kawe.”
| והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו | 31 |
To joma nodhi kode kuno nowacho niya, “Ok wanyal monjo jogo; gitek moloyowa.”
| ויציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות | 32 |
Omiyo ne gilandone jo-Israel dwoko marachni kuom piny mane gidhi nono. Negiwacho niya, “Piny mane wadhi nono nego joma odak eigi. Ji mane waneno kuno gin joma robede.
| ושם ראינו את הנפילים בני ענק--מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם | 33 |
Ne waneno Nefilim kuno (nyikwa Anak aa kuom jo-Nefilim). Ne wanenore mana ka ongogo, to bende mano e kaka ne wachalo e nyimgi.”
