במדבר 12

1 ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח

E Miriã e Arão falaram contra Moisés por causa da mulher cuxita que havia tomado; porque ele havia tomado uma cuxita por esposa.

2 ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה--הלא גם בנו דבר וישמע יהוה

E disseram: Por acaso o SENHOR falou somente por Moisés? Não falou também por nós? E o SENHOR ouviu isso.

3 והאיש משה ענו מאד--מכל האדם אשר על פני האדמה

Aquele homem Moisés era muito manso, mais que todos os homens que havia sobre a terra,

4 ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם

E logo disse o SENHOR a Moisés, a Arão, e a Miriã: Saí vós três à tenda do encontro. E saíram eles três.

5 וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם

Então o SENHOR desceu na coluna da nuvem, e pôs-se à entrada da tenda, e chamou a Arão e a Miriã; e saíram eles ambos.

6 ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם--יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו

E ele lhes disse: Ouvi agora minhas palavras: se tiverdes profeta do SENHOR, lhe aparecerei em visão, em sonhos falarei com ele.

7 לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא

Não assim a meu servo Moisés, que é fiel em toda minha casa:

8 פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה

Face a face falarei com ele, e às claras, e não por figuras; e verá a aparência do SENHOR: por que pois não tivestes temor de falar contra meu servo Moisés?

9 ויחר אף יהוה בם וילך

Então o furor do SENHOR se acendeu neles; e ele se foi.

10 והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת

E a nuvem se afastou da tenda; e eis que Miriã era leprosa como a neve; e Arão olhou para Miriã, e eis que estava leprosa.

11 ויאמר אהרן אל משה בי אדני--אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו

E disse Arão a Moisés: Ah! Senhor meu, não ponhas sobre nós este pecado; porque loucamente o fizemos, e pecamos.

12 אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו

Rogo que ela não seja como um que sai morto do ventre de sua mãe, com a metade de sua carne já consumida.

13 ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה

Então Moisés clamou ao SENHOR, dizendo: Rogo-te, ó Deus, que a sares agora.

14 ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה--הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף

Respondeu o SENHOR a Moisés: Se o seu pai houvesse cuspido em sua face, não seria envergonhada por sete dias? Que ela esteja fora do acampamento durante sete dias, e depois seja trazida de volta.

15 ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים

Assim Miriã foi expulsa do acampamento por sete dias; e o povo não partiu até que Miriã voltasse.

16 ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן

Depois o povo partiu de Hazerote, e assentaram o acampamento no deserto de Parã.