במדבר 12

1 ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח

And Miriam and Aaron spoke against Moses because of the Cushite woman whom he had married: for he had married a Cushite woman.

2 ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה--הלא גם בנו דבר וישמע יהוה

And they said, Hath the LORD indeed spoken only by Moses? hath he not spoken also by us? And the LORD heard it.

3 והאיש משה ענו מאד--מכל האדם אשר על פני האדמה

(Now the man Moses was very meek, above all the men who were upon the face of the earth.)

4 ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם

And the LORD spoke suddenly to Moses, and to Aaron, and to Miriam, Come out ye three to the tabernacle of the congregation. And they three came out.

5 וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם

And the LORD came down in the pillar of the cloud, and stood in the door of the tabernacle, and called Aaron and Miriam: and they both came forth.

6 ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם--יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו

And he said, Hear now my words: If there is a prophet among you, I the LORD will make myself known to him in a vision, and will speak to him in a dream.

7 לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא

My servant Moses is not so, who is faithful in all my house.

8 פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה

With him will I speak mouth to mouth, even plainly, and not in dark speeches; and the similitude of the LORD shall he behold: why then were ye not afraid to speak against my servant Moses?

9 ויחר אף יהוה בם וילך

And the anger of the LORD was kindled against them; and he departed.

10 והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת

And the cloud departed from off the tabernacle; and, behold, Miriam became leprous, white as snow: and Aaron looked upon Miriam, and, behold, she was leprous.

11 ויאמר אהרן אל משה בי אדני--אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו

And Aaron said to Moses, Alas, my lord, I beseech thee, lay not the sin upon us, in which we have done foolishly, and in which we have sinned.

12 אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו

Let her not be as one dead, of whom the flesh is half consumed when he cometh out of his mother’s womb.

13 ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה

And Moses cried to the LORD, saying, Heal her now, O God, I beseech thee.

14 ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה--הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף

And the LORD said to Moses, If her father had but spit in her face, should she not be ashamed seven days? let her be shut out from the camp seven days, and after that let her be received again.

15 ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים

And Miriam was shut out from the camp seven days: and the people journeyed not till Miriam was brought in again.

16 ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן

And afterward the people departed from Hazeroth, and encamped in the wilderness of Paran.