< במדבר 12 >
ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח | 1 |
And Miriam and Aaron spoke against Moses because of the Ethiopian woman whom he had taken; for he had taken a Cushite as wife.
ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה--הלא גם בנו דבר וישמע יהוה | 2 |
And they said, Has Jehovah indeed spoken only to Moses? has he not spoken also to us? And Jehovah heard it.
והאיש משה ענו מאד--מכל האדם אשר על פני האדמה | 3 |
But the man Moses was very meek, above all men that were upon the face of the earth.
ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם | 4 |
Then Jehovah spoke suddenly to Moses, and to Aaron, and to Miriam, Come out ye three unto the tent of meeting. And they went out, they three.
וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם | 5 |
And Jehovah came down in the pillar of the cloud, and stood at the entrance of the tent, and called Aaron and Miriam; and they both came forth.
ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם--יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו | 6 |
And he said, Hear now my words: If there be a prophet among you, I Jehovah will make myself known to him in a vision, I will speak to him in a dream.
לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא | 7 |
Not so my servant Moses: he is faithful in all my house.
פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה | 8 |
Mouth to mouth do I speak to him openly, and not in riddles; and the form of Jehovah doth he behold. Why then were ye not afraid to speak against my servant, against Moses?
And the anger of Jehovah was kindled against them, and he went away;
והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת | 10 |
and the cloud departed from off the tent. And behold, Miriam was leprous as snow; and Aaron turned toward Miriam, and behold, she was leprous.
ויאמר אהרן אל משה בי אדני--אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו | 11 |
Then Aaron said to Moses, Alas, my lord, I beseech thee, lay not this sin upon us, wherein we have been foolish, and have sinned!
אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו | 12 |
Let her not be as one stillborn, half of whose flesh is consumed when he comes out of his mother's womb.
ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה | 13 |
And Moses cried to Jehovah, saying, O God, heal her, I beseech thee!
ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה--הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף | 14 |
And Jehovah said to Moses, But had her father anyways spat in her face, should she not be shamed seven days? She shall be shut outside the camp seven days, and afterwards she shall be received in [again].
ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים | 15 |
And Miriam was shut outside the camp seven days; and the people did not journey till Miriam was received in [again].
ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן | 16 |
And afterwards the people journeyed from Hazeroth, and encamped in the wilderness of Paran.