במדבר 12

1 ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח

Then Miriam and Aaron criticized Moses because of the Cushite woman he had married, for he had taken a Cushite wife.

2 ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה--הלא גם בנו דבר וישמע יהוה

“Does the LORD speak only through Moses?” they said. “Does He not also speak through us?” And the LORD heard this.

3 והאיש משה ענו מאד--מכל האדם אשר על פני האדמה

Now Moses was a very humble man, more so than any man on the face of the earth.

4 ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם

And suddenly the LORD said to Moses, Aaron, and Miriam, “You three, come out to the Tent of Meeting.” So the three went out,

5 וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם

and the LORD came down in a pillar of cloud, stood at the entrance to the Tent, and summoned Aaron and Miriam. When both of them had stepped forward,

6 ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם--יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו

He said, “Hear now My words: If there is a prophet among you, I, the LORD, will reveal Myself to him in a vision; I will speak to him in a dream.

7 לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא

But this is not so with My servant Moses; he is faithful in all My house.

8 פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה

I speak with him face to face, clearly and not in riddles; he sees the form of the LORD. Why then were you unafraid to speak against My servant Moses?”

9 ויחר אף יהוה בם וילך

So the anger of the LORD burned against them, and He departed.

10 והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת

As the cloud lifted from above the Tent, suddenly Miriam became leprous, white as snow. Aaron turned toward her, saw that she was leprous,

11 ויאמר אהרן אל משה בי אדני--אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו

and said to Moses, “My lord, please do not hold against us this sin we have so foolishly committed.

12 אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו

Please do not let her be like a stillborn infant whose flesh is half consumed when he comes out of his mother’s womb.”

13 ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה

So Moses cried out to the LORD, “O God, please heal her!”

14 ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה--הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף

But the LORD answered Moses, “If her father had but spit in her face, would she not have been in disgrace for seven days? Let her be confined outside the camp for seven days; after that she may be brought back in.”

15 ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים

So Miriam was confined outside the camp for seven days, and the people did not move on until she was brought in again.

16 ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן

After that, the people set out from Hazeroth and camped in the Wilderness of Paran.