< במדבר 10 >
Og Herren tala atter til Moses, og sagde:
עשה לך שתי חצוצרת כסף--מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות | 2 |
«Gjer deg tvo lurar av drive sylv! Deim skal du hava til å kalla lyden i hop med, og til å varsla folket når lægret skal flytjast.
ותקעו בהן--ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד | 3 |
Blæs de i båe, so skal heile lyden samla seg hjå deg framanfor møtetjelddøri;
ואם באחת יתקעו--ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל | 4 |
blæs de berre i ein, so skal styresmennerne, hovdingarne yver Israels-ætterne, samla seg hjå deg.
ותקעתם תרועה--ונסעו המחנות החנים קדמה | 5 |
Blæs de alarm, so skal dei flokkarne fara i veg som hev lægret sitt i aust;
ותקעתם תרועה שנית--ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם | 6 |
blæs de alarm andre venda, so skal dei som ligg i sud taka ut. Alarm skal de blåsa kvar gong de bryt upp frå lægret;
ובהקהיל את הקהל--תתקעו ולא תריעו | 7 |
men når du vil kalla folket i hop til ålmannamøte, skal de låta lint i lurarne, og ikkje blåsa alarm.
ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם | 8 |
Arons-sønerne, prestarne, er det som skal blåsa i deim. Dette skal vera ei æveleg lov hjå dykk, frå ætt til ætt.
וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם--והרעתם בחצצרת ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם | 9 |
Og når de fær ufred i landet, og fienden bryt på dykk, so skal de blåsa sterkt i lurarne; då skal Herren, dykkar Gud, koma dykk i hug, so de vert berga for uvenerne.
וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם--ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם | 10 |
Og på glededagarne dykkar og høgtiderne og nymånedagarne skal de låta i lurarne til brennofferi og takkofferi dykkar, so det kann minna dykkar Gud um dykk. Eg, Herren, er dykkar Gud.»
ויהי בשנה השנית בחדש השני--בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת | 11 |
Tjugande dagen i andre månaden i det andre året lyfte skyi seg upp ifrå gudshuset,
ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן | 12 |
Då tok Israels-sønerne ut frå Sinaiheidi, flokk for flokk, etter som dei var fylkte; og skyi let seg ned att i Paranheidi.
ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה | 13 |
Dette var fyrste gongen dei braut lægret, og det var etter Herrens bod, som Moses hadde kunngjort for deim.
ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה--לצבאתם ועל צבאו--נחשון בן עמינדב | 14 |
Fyrst tok Juda-heren ut med fana si, flokk i flokk. Det var Nahson, son åt Amminadab, som stod yver Juda-flokken;
ועל צבא--מטה בני יששכר נתנאל בן צוער | 15 |
yver Issakars-flokken stod Netanel, son åt Suar,
ועל צבא--מטה בני זבולן אליאב בן חלן | 16 |
og yver Sebulons-flokken Eliab, son åt Helon.
והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן | 17 |
Kvar gong gudshuset var teke ned, for Gersons-sønerne og Merari-sønerne i veg, dei som førde huset.
ונסע דגל מחנה ראובן--לצבאתם ועל צבאו--אליצור בן שדיאור | 18 |
So tok Rubens-heren ut med fana si, flokk i flokk. Det var Elisur, son åt Sede’ur, som stod yver Rubens-flokken;
ועל צבא--מטה בני שמעון שלמיאל בן צורישדי | 19 |
yver Simeons-flokken stod Selumiel, son åt Surisaddai,
ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל | 20 |
og yver Gads-flokken Eljasaf, son åt Re’uel.
ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם | 21 |
So tok Kahats-sønerne i veg, dei som bar dei høgheilage tingi, og fyrr dei kom fram, hadde dei hine reist huset.
ונסע דגל מחנה בני אפרים--לצבאתם ועל צבאו--אלישמע בן עמיהוד | 22 |
So tok Efraims-heren ut med fana si, flokk i flokk. Det var Elisama, son åt Ammihud, som stod yver Efraims-flokken;
ועל צבא--מטה בני מנשה גמליאל בן פדהצור | 23 |
yver Manasse-flokken stod Gamliel, son åt Pedasur,
ועל צבא--מטה בני בנימן אבידן בן גדעוני | 24 |
og yver Benjamins-flokken Abidan, son åt Gideoni.
ונסע דגל מחנה בני דן--מאסף לכל המחנת לצבאתם ועל צבאו--אחיעזר בן עמישדי | 25 |
So tok Dans-heren ut med fana si, flokk i flokk: Dei var attarst i fylkingi. Det var Ahiezer, son åt Ammisaddai, som stod yver Dans-flokken;
ועל צבא--מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן | 26 |
yver Assers-flokken stod Pagiel, son åt Okran,
ועל צבא--מטה בני נפתלי אחירע בן עינן | 27 |
og yver Naftali-flokken Ahira, son åt Enan.
אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו | 28 |
Soleis var Israels-sønerne fylkte når dei for i veg, herflokk etter herflokk. Då dei skulde taka ut,
ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל | 29 |
sagde Moses til Hobab, son åt Re’uel frå Midjan, verfar hans Moses: «No tek me på vegen til det landet som Herren hev sagt han vil gjeva oss. Kom og ver med oss, so skal me gjera vel mot deg; for Herren hev lova Israel mykje godt.»
ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך | 30 |
«Nei, » svara Hobab, «eg vil fara heim til mitt eige land og folk.»
ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים | 31 |
«Kjære væne, gakk ikkje frå oss!» sagde Moses. «Du veit best kvar me kann setja læger i øydemarki; du lyt vera auga vårt!
והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו--והטבנו לך | 32 |
Gjeng du med oss, so skal me gjeva deg mykje godt, når me fær alt det gode som Herren vil gjeva oss.»
ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה | 33 |
So for dei då frå Gudsfjellet tri dagsleider fram, og Herrens sambandskista for fyre deim alle tri dagarne, og leita etter ein kvilestad for deim.
וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה ] | 34 |
Herrens sky stod yver deim um dagen, når dei for ifrå lægret.
ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך | 35 |
Og kvar gong kista tok i veg, kvad Moses: «Reis deg, Herre, so fienden ryk og uvenern’ dine rømer for deg!»
ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל ] | 36 |
Og når ho let seg ned, kvad han: «Herre, kom atter til alle dei tusund Israels-ætter!»