במדבר 10

1 וידבר יהוה אל משה לאמר

Adonai spoke to Moses [Drawn out], saying,

2 עשה לך שתי חצוצרת כסף--מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות

“Make two trumpets of silver. You shall make them of beaten work. You shall use them for the calling of the congregation, and for the journeying of the camps.

3 ותקעו בהן--ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד

When they blow them, all the congregation shall gather themselves to you at the door of the Tent of Meeting.

4 ואם באחת יתקעו--ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל

If they blow just one, then the princes, the heads of the thousands of Israel [God prevails], shall gather themselves to you.

5 ותקעתם תרועה--ונסעו המחנות החנים קדמה

When you blow an alarm, the camps that lie on the east side shall go forward.

6 ותקעתם תרועה שנית--ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם

When you blow an alarm the second time, the camps that lie on the south side shall go forward. They shall blow an alarm for their journeys.

7 ובהקהיל את הקהל--תתקעו ולא תריעו

But when the assembly is to be gathered together, you shall blow, but you shall not sound an alarm.

8 ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם

“The sons of Aaron [Light-bringer], the priests, shall blow the trumpets. This shall be to you for a statute forever throughout all your generations.

9 וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם--והרעתם בחצצרת ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם

When you go to war in your land against the adversary who oppresses you, then you shall sound an alarm with the trumpets. Then you will be remembered before Adonai your God, and you will be saved from your enemies.

10 וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם--ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם

“Also in the day of your gladness, and in your set feasts, and in the beginnings of your months, you shall blow the trumpets over your burnt offerings, and over the sacrifices of your peace offerings; and they shall be to you for a memorial before your God. I am Adonai your God.”

11 ויהי בשנה השנית בחדש השני--בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת

In the second year, in the second month (Iyar ·Light / I Am God your healer, 2·), on the twentieth day of the month, the cloud was taken up from over the tabernacle of the testimony.

12 ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן

The children of Israel [God prevails] went forward according to their journeys out of the wilderness of Sinai [Thorn]; and the cloud stayed in the wilderness of Paran.

13 ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה

They first went forward according to the order of Adonai through Moses [Drawn out].

14 ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה--לצבאתם ועל צבאו--נחשון בן עמינדב

First, the standard of the camp of the children of Judah [Praised] went forward according to their armies. Nahshon the son of Amminadab was over his army.

15 ועל צבא--מטה בני יששכר נתנאל בן צוער

Nethanel the son of Zuar was over the army of the tribe of the children of Issachar [Hire, Reward].

16 ועל צבא--מטה בני זבולן אליאב בן חלן

Eliab the son of Helon was over the army of the tribe of the children of Zebulun [Living together].

17 והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן

The tabernacle was taken down; and the sons of Gershon and the sons of Merari, who bore the tabernacle, went forward.

18 ונסע דגל מחנה ראובן--לצבאתם ועל צבאו--אליצור בן שדיאור

The standard of the camp of Reuben [See, a son!] went forward according to their armies. Elizur the son of Shedeur was over his army.

19 ועל צבא--מטה בני שמעון שלמיאל בן צורישדי

Shelumiel the son of Zurishaddai [My rock almighty] was over the army of the tribe of the children of Simeon [Hearing].

20 ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל

Eliasaph the son of Deuel was over the army of the tribe of the children of Gad [Good fortune].

21 ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם

The Kohathites set forward, bearing the sanctuary. The others set up the tabernacle before they arrived.

22 ונסע דגל מחנה בני אפרים--לצבאתם ועל צבאו--אלישמע בן עמיהוד

The standard of the camp of the children of Ephraim [Fruit] set forward according to their armies. Elishama the son of Ammihud was over his army.

23 ועל צבא--מטה בני מנשה גמליאל בן פדהצור

Gamaliel the son of Pedahzur was over the army of the tribe of the children of Manasseh [Causing to forget].

24 ועל צבא--מטה בני בנימן אבידן בן גדעוני

Abidan the son of Gideoni was over the army of the tribe of the children of Benjamin [Son of right hand, Son of south].

25 ונסע דגל מחנה בני דן--מאסף לכל המחנת לצבאתם ועל צבאו--אחיעזר בן עמישדי

The standard of the camp of the children of Dan [He judged], which was the rear guard of all the camps, set forward according to their armies. Ahiezer the son of Ammishaddai was over his army.

26 ועל צבא--מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן

Pagiel the son of Ochran was over the army of the tribe of the children of Asher [Happy].

27 ועל צבא--מטה בני נפתלי אחירע בן עינן

Ahira the son of Enan was over the army of the tribe of the children of Naphtali [My wrestling].

28 אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו

Thus were the travels of the children of Israel [God prevails] according to their armies; and they went forward.

29 ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל

Moses [Drawn out] said to Hobab, the son of Reuel the Midianite [Descendant of Strife], Moses [Drawn out]’ father-in-law, “We are journeying to the place of which Adonai said, ‘I will give it to you.’ Come with us, and we will treat you well; for Adonai has spoken good concerning Israel [God prevails].”

30 ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך

He said to him, “I will not go; but I will depart to my own land, and to my relatives.”

31 ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים

He said, “Don’t leave us, please; because you know how we are to encamp in the wilderness, and you can be our eyes.

32 והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו--והטבנו לך

It shall be, if you go with us, yes, it shall be, that whatever good Adonai does to us, we will do the same to you.”

33 ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה

They set forward from the Mount of Adonai three days’ journey. The ark of Adonai’s covenant went before them three days’ journey, to seek out a resting place for them.

34 וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה ]

The cloud of Adonai was over them by day, when they set forward from the camp.

35 ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך

When the ark went forward, Moses [Drawn out] said, “Rise up, Adonai, and let your enemies be scattered! Let those who hate you flee before you!”

36 ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל ]

When it rested, he said, “Teshuvah ·Completely return·, Adonai, to the ten thousands of the thousands of Israel [God prevails].”