< נחמיה 9 >
וביום עשרים וארבעה לחדש הזה נאספו בני ישראל בצום ובשקים ואדמה עליהם | 1 |
Le vingt-quatrième jour du même mois, les enfants d’Israël s’assemblèrent pour un jeûne, revêtus de sacs, avec de la poussière sur la tête.
ויבדלו זרע ישראל מכל בני נכר ויעמדו ויתודו על חטאתיהם ועונות אבתיהם | 2 |
Ceux qui étaient de la race d’Israël, s’étant séparés de tous les fils de l’étranger, se tinrent debout et confessèrent leurs péchés et les iniquités de leurs pères.
ויקומו על עמדם ויקראו בספר תורת יהוה אלהיהם רבעית היום ורבעית מתודים ומשתחוים ליהוה אלהיהם | 3 |
Lorsqu’ils se furent levés à leur place, ils lurent dans le livre de la loi de Yahweh, leur Dieu, pendant un quart de la journée, et, pendant un autre quart, ils confessèrent leurs péchés et adorèrent Yahweh, leur Dieu.
ויקם על מעלה הלוים ישוע ובני קדמיאל שבניה בני שרביה--בני כנני ויזעקו בקול גדול אל יהוה אלהיהם | 4 |
Josué, Bani, Cedmiel, Sabanias, Bonni, Sarébias, Bani et Chanani, étant montés sur l’estrade des lévites, crièrent à haute voix vers Yahweh, leur Dieu.
ויאמרו הלוים ישוע וקדמיאל בני חשבניה שרביה הודיה שבניה פתחיה קומו ברכו את יהוה אלהיכם מן העולם עד העולם ויברכו שם כבדך ומרומם על כל ברכה ותהלה | 5 |
Et les lévites Josué, Cedmiel, Bani, Hasebnias, Sérébias, Odaïas, Sébnias et Phathahias dirent: « Levez-vous, bénissez Yahweh, votre Dieu, d’éternité en éternité! Que l’on bénisse votre nom glorieux, qui est élevé au-dessus de toute bénédiction et de toute louange!
אתה הוא יהוה לבדך--את (אתה) עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם ואתה מחיה את כלם וצבא השמים לך משתחוים | 6 |
C’est vous seul, Yahweh, vous, qui avez fait le ciel, le ciel des cieux et toute leur armée, la terre et tout ce qu’elle porte, la mer et tout ce qu’elle renferme; c’est vous qui donnez la vie à toutes ces choses, et l’armée du ciel vous adore.
אתה הוא יהוה האלהים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם | 7 |
C’est vous, Yahweh, Dieu, qui avez choisi Abram, qui l’avez fait sortir d’Ur de Chaldée, et qui lui avez donné le nom d’Abraham.
ומצאת את לבבו נאמן לפניך וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני החתי האמרי והפרזי והיבוסי והגרגשי לתת לזרעו ותקם את דבריך כי צדיק אתה | 8 |
Vous avez trouvé son cœur fidèle devant vous et vous avez conclu avec lui l’alliance pour donner à sa postérité le pays des Chananéens, des Hittites, des Amorhéens, des Phérézéens, des Jébuséens et des Gergeséens; et vous avez tenu votre parole, car vous êtes juste. »
ותרא את עני אבתינו במצרים ואת זעקתם שמעת על ים סוף | 9 |
« Vous avez vu l’affliction de nos pères en Égypte, et vous avez entendu leurs cris prés de la Mer rouge.
ותתן אתת ומפתים בפרעה ובכל עבדיו ובכל עם ארצו--כי ידעת כי הזידו עליהם ותעש לך שם כהיום הזה | 10 |
Vous avez opéré des signes et des prodiges contre Pharaon, contre tous ses serviteurs et contre tout le peuple de son pays, parce que vous saviez qu’ils avaient agi avec arrogance à l’égard de nos pères et vous vous êtes fait un nom, comme on le voit encore aujourd’hui.
והים בקעת לפניהם ויעברו בתוך הים ביבשה ואת רדפיהם השלכת במצולת כמו אבן--במים עזים | 11 |
Vous avez fendu la mer devant eux, et ils ont passé à sec au milieu de la mer; mais vous avez précipité dans les abîmes, comme une pierre dans les grandes eaux, ceux qui les poursuivaient.
ובעמוד ענן הנחיתם יומם ובעמוד אש לילה להאיר להם את הדרך אשר ילכו בה | 12 |
Vous les avez guidés le jour par une colonne de nuée, et la nuit par une colonne de feu, pour éclairer devant eux la voie qu’ils devaient suivre.
ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת--חקים ומצות טובים | 13 |
Vous êtes descendu sur la montagne du Sinaï, vous avez parlé avec eux du haut du ciel, et vous leur avez donné des ordonnances justes, des lois de vérité, des préceptes et des commandements excellents.
ואת שבת קדשך הודעת להם ומצוות וחקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך | 14 |
Vous leur avez fait connaître votre saint sabbat, et vous leur avez prescrit par l’organe de Moïse, votre serviteur, des commandements, des préceptes et une loi.
ולחם משמים נתתה להם לרעבם ומים מסלע הוצאת להם לצמאם ותאמר להם לבוא לרשת את הארץ אשר נשאת את ידך לתת להם | 15 |
Vous leur avez donné du ciel le pain pour leur faim, et vous avez fait sortir du rocher l’eau pour leur soif. Et vous leur avez dit d’entrer en possession du pays que vous aviez juré de leur donner. »
והם ואבתינו הזידו ויקשו את ערפם ולא שמעו אל מצותיך | 16 |
« Mais nos pères, eux, se livrèrent à l’orgueil, raidirent leur cou, et n’écoutèrent pas vos commandements.
וימאנו לשמע ולא זכרו נפלאתיך אשר עשית עמהם ויקשו את ערפם ויתנו ראש לשוב לעבדתם במרים ואתה אלוה סליחות חנון ורחום ארך אפים ורב וחסד (חסד)--ולא עזבתם | 17 |
Ils refusèrent d’écouter, et ils ne se souvinrent pas de vos merveilles, que vous aviez faites en leur faveur. Ils raidirent leur cou et, dans leur opiniâtreté, ils se donnèrent un chef pour retourner à leur servitude. Mais vous êtes un Dieu prêt au pardon, clément et miséricordieux, lent à la colère et riche en bonté, et vous ne les avez pas abandonnés.
אף כי עשו להם עגל מסכה ויאמרו זה אלהיך אשר העלך ממצרים ויעשו נאצות גדלות | 18 |
Même lorsqu’ils se firent un veau en fonte et dirent: Voici ton Dieu qui t’a fait sortir d’Égypte, et qu’ils se livrèrent contre vous à de grands blasphèmes,
ואתה ברחמיך הרבים לא עזבתם במדבר את עמוד הענן לא סר מעליהם ביומם להנחתם בהדרך ואת עמוד האש בלילה להאיר להם ואת הדרך אשר ילכו בה | 19 |
selon votre grande miséricorde, vous ne les avez pas abandonnés dans le désert; et la colonne de nuée ne s’écarta pas d’auprès d’eux, les guidant le jour dans leur chemin, ni la colonne de feu, les éclairant la nuit dans la route qu’ils devaient suivre.
ורוחך הטובה נתת להשכילם ומנך לא מנעת מפיהם ומים נתתה להם לצמאם | 20 |
Vous leur avez donné votre bon esprit pour les rendre prudents; vous n’avez pas refusé votre manne à leur bouche, et vous leur avez fourni de l’eau pour leur soif.
וארבעים שנה כלכלתם במדבר לא חסרו שלמתיהם לא בלו ורגליהם לא בצקו | 21 |
Pendant quarante ans vous avez pourvu à leur entretien dans le désert, et ils ne manquèrent de rien; leurs vêtements ne s’usèrent pas et leurs pieds ne s’enflèrent point. »
ותתן להם ממלכות ועממים ותחלקם לפאה ויירשו את ארץ סיחון ואת ארץ מלך חשבון ואת ארץ עוג מלך הבשן | 22 |
« Vous leur avez livré des royaumes et des peuples, dont vous partageâtes entre eux les territoires; et ils possédèrent le pays de Séhon, le pays du roi d’Hésébon, et le pays d’Og, roi de Basan.
ובניהם הרבית כככבי השמים ותביאם אל הארץ אשר אמרת לאבתיהם לבוא לרשת | 23 |
Vous avez multiplié leurs fils comme les étoiles du ciel, et vous les avez amenés dans le pays dont vous aviez dit à leurs pères qu’ils y entreraient pour en prendre possession.
ויבאו הבנים ויירשו את הארץ ותכנע לפניהם את ישבי הארץ הכנענים ותתנם בידם ואת מלכיהם ואת עממי הארץ לעשות בהם כרצונם | 24 |
Et leurs fils vinrent prendre possession du pays, et vous avez humilié devant eux les habitants du pays, les Chananéens, et vous les avez livrés entre leurs mains, ainsi que les rois et les peuples du pays, pour qu’ils les traitassent à leur gré.
וילכדו ערים בצורת ואדמה שמנה ויירשו בתים מלאים כל טוב ברות חצובים כרמים וזיתים ועץ מאכל לרב ויאכלו וישבעו וישמינו ויתעדנו בטובך הגדול | 25 |
Ils s’emparèrent de villes fortifiées et de terres fertiles; ils possédèrent des maisons remplies de toutes sortes de biens, des citernes creusées, des vignes, des oliviers et des arbres fruitiers en abondance. Ils mangèrent, ils se rassasièrent, ils s’engraissèrent et vécurent dans les délices par votre grande bonté. »
וימרו וימרדו בך וישלכו את תורתך אחרי גום ואת נביאיך הרגו אשר העידו בם להשיבם אליך ויעשו נאצות גדולת | 26 |
« Néanmoins ils furent rebelles et se révoltèrent contre vous. Ils jetèrent votre loi derrière leur dos, ils tuèrent vos prophètes qui rendaient témoignage contre eux, pour les ramener vers vous, et ils se livrèrent envers vous à de grands blasphèmes.
ותתנם ביד צריהם ויצרו להם ובעת צרתם יצעקו אליך ואתה משמים תשמע וכרחמיך הרבים תתן להם מושיעים ויושיעום מיד צריהם | 27 |
Alors vous les abandonnâtes entre les mains de leurs oppresseurs, qui les opprimèrent. Mais, au temps de leur oppression, ils crièrent vers vous, et vous, vous les entendîtes du haut du ciel et, dans votre grande miséricorde, vous leur donnâtes des sauveurs qui les sauvèrent de la main de leurs oppresseurs.
וכנוח להם--ישובו לעשות רע לפניך ותעזבם ביד איביהם וירדו בהם וישובו ויזעקוך ואתה משמים תשמע ותצילם כרחמיך רבות עתים | 28 |
Quand ils eurent du repos, ils firent de nouveau le mal devant vous, et vous les abandonnâtes entre les mains de leurs ennemis, qui dominèrent sur eux. Mais ils crièrent encore vers vous, et vous, vous les entendîtes du haut du ciel et, dans votre grande miséricorde, vous les délivrâtes plusieurs fois.
ותעד בהם להשיבם אל תורתך והמה הזידו ולא שמעו למצותיך ובמשפטיך חטאו בם אשר יעשה אדם וחיה בהם ויתנו כתף סוררת וערפם הקשו ולא שמעו | 29 |
Vous rendîtes témoignage contre eux, pour les ramener à votre loi, et eux, persévérant dans l’orgueil, n’écoutèrent pas vos commandements; ils transgressèrent vos ordonnances, bien que celui qui les met en pratique trouve en elles la vie; ils présentèrent une épaule rebelle, ils raidirent leur cou et ils n’écoutèrent point.
ותמשך עליהם שנים רבות ותעד בם ברוחך ביד נביאיך ולא האזינו ותתנם ביד עמי הארצת | 30 |
Vous usâtes de patience envers eux pendant de nombreuses années; vous rendîtes témoignage contre eux par votre esprit, par l’organe de vos prophètes, et ils n’écoutèrent point. Alors vous les livrâtes entre les mains des peuples des pays.
וברחמיך הרבים לא עשיתם כלה ולא עזבתם כי אל חנון ורחום אתה | 31 |
Mais, dans votre grande miséricorde, vous ne les avez pas anéantis et vous ne les avez pas délaissés, car vous êtes un Dieu clément et miséricordieux. »
ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד--אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה | 32 |
« Et maintenant, ô notre Dieu, Dieu grand, puissant et redoutable, vous qui maintenez l’alliance et la miséricorde, ne regardez pas comme peu de chose toutes les souffrances qui nous ont atteints, nous, nos rois, nos chefs, nos prêtres, nos prophètes, nos pères et tout votre peuple, depuis le temps des rois d’Assyrie jusqu’à ce jour.
ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו | 33 |
Vous avez été juste dans tout ce qui nous est arrivé, car vous avez agi avec fidélité; mais nous, nous avons fait le mal.
ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם | 34 |
Nos rois, nos chefs, nos prêtres et nos pères n’ont pas mis en pratique votre loi, et ils n’ont été attentifs ni à vos commandements ni aux témoignages que vous rendiez contre eux.
והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם--לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים | 35 |
Dans leur royaume, au milieu des nombreux bienfaits que vous leur accordiez, dans le pays vaste et fertile que vous leur aviez livré, ils ne vous ont pas servi, et ils ne se sont pas détournés de leurs œuvres mauvaises.
הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה--הנה אנחנו עבדים עליה | 36 |
Et voici qu’aujourd’hui nous sommes esclaves! Voici que nous sommes esclaves sur la terre que vous avez donnée à nos pères pour en manger les fruits et jouir de ses biens!
ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו--בחטאותינו ועל גויתנו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו | 37 |
Elle multiplie ses produits pour les rois que vous avez établis sur nous, à cause de nos péchés. Ils disposent à leur gré de nos corps et de notre bétail, et nous sommes dans une grande détresse. »
ובכל זאת אנחנו כרתים אמנה וכתבים ועל החתום שרינו לוינו כהנינו | 38 |
En conséquence de tout cela, nous contractâmes un engagement sacré que nous mîmes par écrit, et nos chefs, nos lévites et nos prêtres y apposèrent leur sceau.