נחמיה 6

1 ויהי כאשר נשמע לסנבלט וטוביה ולגשם הערבי וליתר איבינו כי בניתי את החומה ולא נותר בה פרץ--גם עד העת ההיא דלתות לא העמדתי בשערים

And it was just when it was heard by Sanballat and Tobiah and by Geshem the Arab and by [the] rest of enemies our that I had rebuilt the wall and not it was left in it a breach also until the time that doors not I had set up in the gates.

2 וישלח סנבלט וגשם אלי לאמר לכה ונועדה יחדו בכפירים בבקעת אונו והמה חשבים לעשות לי רעה

And he sent Sanballat and Geshem to me saying come! so let us meet together at Kephirim in [the] plain of Ono and they [were] planning to do to me harm.

3 ואשלחה עליהם מלאכים לאמר--מלאכה גדולה אני עשה ולא אוכל לרדת למה תשבת המלאכה כאשר ארפה וירדתי אליכם

And I sent! to them messengers saying a work great I [am] doing and not I am able to go down why? will it cease the work when I will let drop it and I will go down to you.

4 וישלחו אלי כדבר הזה ארבע פעמים ואשיב אותם כדבר הזה

And they sent to me according to the manner this four times and I sent back to them according to the manner this.

5 וישלח אלי סנבלט כדבר הזה פעם חמישית--את נערו ואגרת פתוחה בידו

And he sent to me Sanballat according to the manner this a time fifth servant his and a letter open [was] in hand his.

6 כתוב בה בגוים נשמע וגשמו אמר אתה והיהודים חשבים למרוד על כן אתה בונה החומה ואתה הוה להם למלך--כדברים האלה

[was] written In it among the nations it has been heard and Gashmu [is] saying you and the Jews [are] planning to rebel there-fore you [are] rebuilding the wall and you [are] about to become of them king according to the words these.

7 וגם נביאים העמדת לקרא עליך בירושלם לאמר מלך ביהודה ועתה ישמע למלך כדברים האלה ועתה לכה ונועצה יחדו

And also prophets you have appointed to proclaim on you in Jerusalem saying a king [is] in Judah and now it will be heard by the king according to the words these and therefore come! so let us take counsel together.

8 ואשלחה אליו לאמר--לא נהיה כדברים האלה אשר אתה אומר כי מלבך אתה בודאם

And I sent! to him saying not it has occurred according to the words these which you [are] saying that from heart your you [are] inventing them.

9 כי כלם מיראים אותנו לאמר ירפו ידיהם מן המלאכה ולא תעשה ועתה חזק את ידי

For all of them [were] making afraid us saying they will drop hands their from the work and not it will be done and therefore strengthen hands my.

10 ואני באתי בית שמעיה בן דליה בן מהיטבאל--והוא עצור ויאמר נועד אל בית האלהים אל תוך ההיכל ונסגרה דלתות ההיכל--כי באים להרגך ולילה באים להרגך

And I I went [the] house of Shemaiah [the] son of Delaiah [the] son of Mehetabel and he [was] shut up and he said let us meet to [the] house of God to [the] middle of the temple and let us close [the] doors of the temple for [people are] coming to kill you and night [people are] coming to kill you.

11 ואמרה האיש כמוני יברח ומי כמוני אשר יבא אל ההיכל וחי לא אבוא

And I said! ¿ a man like me will he flee and who? [is] like me who he will go into the temple and he will live not I will go.

12 ואכירה והנה לא אלהים שלחו כי הנבואה דבר עלי וטוביה וסנבלט שכרו

And I recognized! and there! not God he had sent him for the prophecy he had spoken on me and Tobiah and Sanballat he had hired him.

13 למען שכור הוא למען אירא ואעשה כן וחטאתי והיה להם לשם רע למען יחרפוני

So that [was] hired he so that I may be afraid and I may act thus and I will sin and it will become for them a name bad so that they may reproach me.

14 זכרה אלהי לטוביה ולסנבלט כמעשיו אלה וגם לנועדיה הנביאה וליתר הנביאים אשר היו מיראים אותי

Remember! O God my to Tobiah and to Sanballat according to works his these and also Noadiah the prophetess and to [the] rest of the prophets who they were making afraid me.

15 ותשלם החומה בעשרים וחמשה לאלול--לחמשים ושנים יום

And it was complete the wall on [day] twenty and five of Elul to fifty and two day[s].

16 ויהי כאשר שמעו כל אויבינו ויראו כל הגוים אשר סביבתינו ויפלו מאד בעיניהם וידעו--כי מאת אלהינו נעשתה המלאכה הזאת

And it was just when they heard all enemies our and they were afraid all the nations which [were] around us and they fell exceedingly in own eyes their and they knew that from with God our it had been done the work this.

17 גם בימים ההם מרבים חרי יהודה אגרתיהם הולכות על טוביה ואשר לטוביה באות אליהם

Also - in the days those [were] multiplying [the] nobles of Judah letters their [which were] going to Tobiah and [those] which [belonged] to Tobiah [were] coming to them.

18 כי רבים ביהודה בעלי שבועה לו--כי חתן הוא לשכניה בן ארח ויהוחנן בנו--לקח את בת משלם בן ברכיה

For many [people] in Judah [were] lords of oath to him for [was] a son-in-law he of Shecaniah [the] son of Arah and Jehohanan son his he had taken [the] daughter of Meshullam [the] son of Berekiah.

19 גם טובתיו היו אמרים לפני ודברי היו מוציאים לו אגרות שלח טוביה ליראני

Also good deeds his they were telling before me and words my they were sending out to him letters he sent Tobiah to make afraid me.