נחמיה 4

1 ויהי כאשר שמע סנבלט כי אנחנו בונים את החומה ויחר לו ויכעס הרבה וילעג על היהודים

参巴拉听见我们修造城墙就发怒，大大恼恨，嗤笑犹大人，

2 ויאמר לפני אחיו וחיל שמרון ויאמר מה היהודים האמללים עשים היעזבו להם היזבחו היכלו ביום היחיו את האבנים מערמות העפר והמה שרופות

对他弟兄和撒马利亚的军兵说：“这些软弱的犹大人做什么呢？要保护自己吗？要献祭吗？要一日成功吗？要从土堆里拿出火烧的石头再立墙吗？”

3 וטוביה העמני אצלו ויאמר גם אשר הם בונים--אם יעלה שועל ופרץ חומת אבניהם

亚扪人多比雅站在旁边，说：“他们所修造的石墙，就是狐狸上去也必跐倒。”

4 שמע אלהינו כי היינו בוזה והשב חרפתם אל ראשם ותנם לבזה בארץ שביה

我们的 神啊，求你垂听，因为我们被藐视。求你使他们的毁谤归于他们的头上，使他们在掳到之地作为掠物。

5 ואל תכס על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחה כי הכעיסו לנגד הבונים

不要遮掩他们的罪孽，不要使他们的罪恶从你面前涂抹，因为他们在修造的人眼前惹动你的怒气。

6 ונבנה את החומה ותקשר כל החומה עד חציה ויהי לב לעם לעשות

这样，我们修造城墙，城墙就都连络，高至一半，因为百姓专心做工。

7 ויהי כאשר שמע סנבלט וטוביה והערבים והעמנים והאשדודים כי עלתה ארוכה לחמות ירושלם--כי החלו הפרצים להסתם ויחר להם מאד

参巴拉、多比雅、阿拉伯人、亚扪人、亚实突人听见修造耶路撒冷城墙，着手进行堵塞破裂的地方，就甚发怒。

8 ויקשרו כלם יחדו לבוא להלחם בירושלם ולעשות לו תועה

大家同谋要来攻击耶路撒冷，使城内扰乱。

9 ונתפלל אל אלהינו ונעמיד משמר עליהם יומם ולילה מפניהם

然而，我们祷告我们的 神，又因他们的缘故，就派人看守，昼夜防备。

10 ויאמר יהודה כשל כח הסבל והעפר הרבה ואנחנו לא נוכל לבנות בחומה

犹大人说：“灰土尚多，扛抬的人力气已经衰败，所以我们不能建造城墙。”

11 ויאמרו צרינו לא ידעו ולא יראו עד אשר נבוא אל תוכם והרגנום והשבתנו את המלאכה

我们的敌人且说：“趁他们不知不见，我们进入他们中间，杀他们，使工作止住。”

12 ויהי כאשר באו היהודים הישבים אצלם ויאמרו לנו עשר פעמים מכל המקמות אשר תשובו עלינו

那靠近敌人居住的犹大人十次从各处来见我们，说：“你们必要回到我们那里。”

13 ואעמיד מתחתיות למקום מאחרי לחומה--בצחחיים (בצחחים) ואעמיד את העם למשפחות עם חרבתיהם רמחיהם וקשתתיהם

所以我使百姓各按宗族拿刀、拿枪、拿弓站在城墙后边低洼的空处。

14 וארא ואקום ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם--אל תיראו מפניהם את אדני הגדול והנורא זכרו והלחמו על אחיכם בניכם ובנתיכם נשיכם ובתיכם

我察看了，就起来对贵胄、官长，和其余的人说：“不要怕他们！当记念主是大而可畏的。你们要为弟兄、儿女、妻子、家产争战。”

15 ויהי כאשר שמעו אויבינו כי נודע לנו ויפר האלהים את עצתם ונשוב (ונשב) כלנו אל החומה איש אל מלאכתו

仇敌听见我们知道他们的心意，见 神也破坏他们的计谋，就不来了。我们都回到城墙那里，各做各的工。

16 ויהי מן היום ההוא חצי נערי עשים במלאכה וחצים מחזיקים והרמחים המגנים והקשתות והשרינים והשרים--אחרי כל בית יהודה

从那日起，我的仆人一半做工，一半拿枪、拿盾牌、拿弓、穿铠甲，官长都站在犹大众人的后边。

17 הבונים בחומה והנשאים בסבל עמשים באחת ידו עשה במלאכה ואחת מחזקת השלח

修造城墙的，扛抬材料的，都一手做工一手拿兵器。

18 והבונים--איש חרבו אסורים על מתניו ובונים והתוקע בשופר אצלי

修造的人都腰间佩刀修造，吹角的人在我旁边。

19 ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם--המלאכה הרבה ורחבה ואנחנו נפרדים על החומה רחוקים איש מאחיו

我对贵胄、官长，和其余的人说：“这工程浩大，我们在城墙上相离甚远；

20 במקום אשר תשמעו את קול השופר שמה תקבצו אלינו אלהינו ילחם לנו

你们听见角声在哪里，就聚集到我们那里去。我们的 神必为我们争战。”

21 ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים

于是，我们做工，一半拿兵器，从天亮直到星宿出现的时候。

22 גם בעת ההיא אמרתי לעם--איש ונערו ילינו בתוך ירושלם והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה

那时，我又对百姓说：“各人和他的仆人当在耶路撒冷住宿，好在夜间保守我们，白昼做工。”

23 ואין אני ואחי ונערי ואנשי המשמר אשר אחרי--אין אנחנו פשטים בגדינו איש שלחו המים

这样，我和弟兄仆人，并跟从我的护兵都不脱衣服，出去打水也带兵器。