נחמיה 4

1 ויהי כאשר שמע סנבלט כי אנחנו בונים את החומה ויחר לו ויכעס הרבה וילעג על היהודים

桑巴拉特一聽說我們重修城垣，就大發忿怒，十分生氣，譏諷猶太人，

2 ויאמר לפני אחיו וחיל שמרון ויאמר מה היהודים האמללים עשים היעזבו להם היזבחו היכלו ביום היחיו את האבנים מערמות העפר והמה שרופות

向他們的同僚即撒瑪黎雅的軍隊說：「這些可憐的猶太人想作什麼﹖他們想要修築城垣嗎﹖想要獻祭嗎﹖想要在一天內完成嗎﹖想從那堆灰土中，在立起那些燒過的石頭來嗎﹖」

3 וטוביה העמני אצלו ויאמר גם אשר הם בונים--אם יעלה שועל ופרץ חומת אבניהם

阿孟託人托彼雅也在旁說到：「讓他們修罷! 就是上去一隻野狗，也能推翻他們修了石牆。」

4 שמע אלהינו כי היינו בוזה והשב חרפתם אל ראשם ותנם לבזה בארץ שביה

我們的天主，請聽! 我們是怎樣受侮辱! 請把這辱罵歸到他們的頭上，使他們在流亡之地受迫害。

5 ואל תכס על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחה כי הכעיסו לנגד הבונים

不要遮掩他們的罪行，他們的罪孽也不應從你面前抹去，因為他們實在侮辱了修建的人。

6 ונבנה את החומה ותקשר כל החומה עד חציה ויהי לב לעם לעשות

我們仍繼續修建城牆，把整個城牆都聯結起來，高底已到一半，因為民眾都有心火工作。

7 ויהי כאשר שמע סנבלט וטוביה והערבים והעמנים והאשדודים כי עלתה ארוכה לחמות ירושלם--כי החלו הפרצים להסתם ויחר להם מאד

當桑巴拉特和托彼雅，以及阿剌伯人、阿孟人和阿市多得人，聽說耶路撒冷城垣正在進行修建中，缺口已開始修補，就大發忿怒，

8 ויקשרו כלם יחדו לבוא להלחם בירושלם ולעשות לו תועה

都聯合起來，圖謀來攻打耶路撒冷，擾亂我們。

9 ונתפלל אל אלהינו ונעמיד משמר עליהם יומם ולילה מפניהם

我們一面祈求我們的天主，一面派了衛隊，日夜防守。

10 ויאמר יהודה כשל כח הסבל והעפר הרבה ואנחנו לא נוכל לבנות בחומה

有一個猶太人說︰「運夫的力量已耗盡，積土又太多，我們不能再修建城牆了! 」

11 ויאמרו צרינו לא ידעו ולא יראו עד אשר נבוא אל תוכם והרגנום והשבתנו את המלאכה

我們的仇敵已議決說：「不讓他們知道，不讓他們看出，我們直衝入他們中間，將他們殺掉，停止那工程。」

12 ויהי כאשר באו היהודים הישבים אצלם ויאמרו לנו עשר פעמים מכל המקמות אשר תשובו עלינו

那時，有些靠近他們居住的猶太人，十次前來通知我們說︰「他們由所住的各方上來，攻打我們，

13 ואעמיד מתחתיות למקום מאחרי לחומה--בצחחיים (בצחחים) ואעמיד את העם למשפחות עם חרבתיהם רמחיהם וקשתתיהם

已在城牆下低處的田野中安了營。」我就按照家族分派了人，帶上刀槍和弓。

14 וארא ואקום ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם--אל תיראו מפניהם את אדני הגדול והנורא זכרו והלחמו על אחיכם בניכם ובנתיכם נשיכם ובתיכם

我巡視之後，就起來對權貴、長官和其餘的人民說︰「對他們，你們不可畏縮! 要記住吾主是偉大而可畏的：應為你們的兄弟、兒女、妻子、家庭而作戰。」

15 ויהי כאשר שמעו אויבינו כי נודע לנו ויפר האלהים את עצתם ונשוב (ונשב) כלנו אל החומה איש אל מלאכתו

我們的敵人一聽說我們得了情報，同時天主也破壞了他們的陰謀，他們遂都撤退；我們也都回到城牆那裏，各返自己的工作崗位。

16 ויהי מן היום ההוא חצי נערי עשים במלאכה וחצים מחזיקים והרמחים המגנים והקשתות והשרינים והשרים--אחרי כל בית יהודה

從那天起，我的僕人一半做工，一半佩帶著刀、矛盾、弓和鎧甲，立在全猶大家後邊，

17 הבונים בחומה והנשאים בסבל עמשים באחת ידו עשה במלאכה ואחת מחזקת השלח

即在城牆作工的人後邊。那些搬運的人，也都武裝起來︰一手作工，一手拿著武器；

18 והבונים--איש חרבו אסורים על מתניו ובונים והתוקע בשופר אצלי

修牆的工人，每人腰間都配著刀工作。吹號筒的站在我身旁。

19 ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם--המלאכה הרבה ורחבה ואנחנו נפרדים על החומה רחוקים איש מאחיו

我向權貴、長官和其餘的人民說︰「這工程範圍很大，我們在城牆上彼此分離甚遠，

20 במקום אשר תשמעו את קול השופר שמה תקבצו אלינו אלהינו ילחם לנו

所以你們無論在什麼地方，一聽到號聲，就立時聚集在我們身旁；我們的天主必為我們戰爭。」

21 ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים

我們便這樣繼續工作，由旭日初昇，直到星辰出現。

22 גם בעת ההיא אמרתי לעם--איש ונערו ילינו בתוך ירושלם והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה

同時我又吩咐民眾說：「每人和他的僕人，應在耶路撒冷過夜。如此在夜間可為我們守衛，白天可以工作。」

23 ואין אני ואחי ונערי ואנשי המשמר אשר אחרי--אין אנחנו פשטים בגדינו איש שלחו המים

至於我和我的兄弟，以及我的僕人和跟隨我、護衛我的人，沒有一人脫過衣服，各人手中常拿著武器。