נחמיה 13

1 ביום ההוא נקרא בספר משה--באזני העם ונמצא כתוב בו אשר לא יבוא עמני ומואבי בקהל האלהים עד עולם

当日，人念摩西的律法书给百姓听，遇见书上写着说，亚扪人和摩押人永不可入 神的会；

2 כי לא קדמו את בני ישראל בלחם ובמים וישכר עליו את בלעם לקללו ויהפך אלהינו הקללה לברכה

因为他们没有拿食物和水来迎接以色列人，且雇了巴兰咒诅他们，但我们的 神使那咒诅变为祝福。

3 ויהי כשמעם את התורה ויבדילו כל ערב מישראל

以色列民听见这律法，就与一切闲杂人绝交。

4 ולפני מזה--אלישיב הכהן נתון בלשכת בית אלהינו קרוב לטוביה

先是蒙派管理我们 神殿中库房的祭司以利亚实与多比雅结亲，

5 ויעש לו לשכה גדולה ושם היו לפנים נתנים את המנחה הלבונה והכלים ומעשר הדגן התירוש והיצהר--מצות הלוים והמשררים והשוערים ותרומת הכהנים

便为他预备一间大屋子，就是从前收存素祭、乳香、器皿，和照命令供给利未人、歌唱的、守门的五谷、新酒，和油的十分之一，并归祭司举祭的屋子。

6 ובכל זה לא הייתי בירושלם כי בשנת שלשים ושתים לארתחשסתא מלך בבל באתי אל המלך ולקץ ימים נשאלתי מן המלך

那时我不在耶路撒冷；因为巴比伦王亚达薛西三十二年，我回到王那里。过了多日，我向王告假。

7 ואבוא לירושלם ואבינה ברעה אשר עשה אלישיב לטוביה--לעשות לו נשכה בחצרי בית האלהים

我来到耶路撒冷，就知道以利亚实为多比雅在 神殿的院内预备屋子的那件恶事。

8 וירע לי מאד ואשליכה את כל כלי בית טוביה החוץ--מן הלשכה

我甚恼怒，就把多比雅的一切家具从屋里都抛出去，

9 ואמרה ויטהרו הלשכות ואשיבה שם כלי בית האלהים את המנחה והלבונה

吩咐人洁净这屋子，遂将 神殿的器皿和素祭、乳香又搬进去。

10 ואדעה כי מניות הלוים לא נתנה ויברחו איש לשדהו הלוים והמשררים עשי המלאכה

我见利未人所当得的分无人供给他们，甚至供职的利未人与歌唱的俱各奔回自己的田地去了。

11 ואריבה את הסגנים ואמרה מדוע נעזב בית האלהים ואקבצם ואעמדם על עמדם

我就斥责官长说：“为何离弃 神的殿呢？”我便招聚利未人，使他们照旧供职。

12 וכל יהודה הביאו מעשר הדגן והתירוש והיצהר--לאוצרות

犹大众人就把五谷、新酒，和油的十分之一送入库房。

13 ואוצרה על אוצרות שלמיה הכהן וצדוק הסופר ופדיה מן הלוים ועל ידם חנן בן זכור בן מתניה כי נאמנים נחשבו ועליהם לחלק לאחיהם

我派祭司示利米雅、文士撒督，和利未人毗大雅作库官管理库房；副官是哈难。哈难是撒刻的儿子；撒刻是玛他尼的儿子。这些人都是忠信的，他们的职分是将所供给的分给他们的弟兄。

14 זכרה לי אלהי על זאת ואל תמח חסדי אשר עשיתי בבית אלהי--ובמשמריו

我的 神啊，求你因这事记念我，不要涂抹我为 神的殿与其中的礼节所行的善。

15 בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות בשבת ומביאים הערמות ועמסים על החמרים ואף יין ענבים ותאנים וכל משא ומביאים ירושלם ביום השבת ואעיד ביום מכרם ציד

那些日子，我在犹大见有人在安息日榨酒，搬运禾捆驮在驴上，又把酒、葡萄、无花果，和各样的担子在安息日担入耶路撒冷，我就在他们卖食物的那日警戒他们。

16 והצרים ישבו בה מביאים דאג וכל מכר ומוכרים בשבת לבני יהודה ובירושלם

又有泰尔人住在耶路撒冷；他们把鱼和各样货物运进来，在安息日卖给犹大人。

17 ואריבה את חרי יהודה ואמרה להם מה הדבר הרע הזה אשר אתם עשים ומחללים את יום השבת

我就斥责犹大的贵胄说：“你们怎么行这恶事犯了安息日呢？

18 הלוא כה עשו אבתיכם--ויבא אלהינו עלינו את כל הרעה הזאת ועל העיר הזאת ואתם מוסיפים חרון על ישראל לחלל את השבת

从前你们列祖岂不是这样行，以致我们 神使一切灾祸临到我们和这城吗？现在你们还犯安息日，使忿怒越发临到以色列！”

19 ויהי כאשר צללו שערי ירושלם לפני השבת ואמרה ויסגרו הדלתות ואמרה אשר לא יפתחום עד אחר השבת ומנערי העמדתי על השערים--לא יבוא משא ביום השבת

在安息日的前一日，耶路撒冷城门有黑影的时候，我就吩咐人将门关锁，不过安息日不准开放。我又派我几个仆人管理城门，免得有人在安息日担什么担子进城。

20 וילינו הרכלים ומכרי כל ממכר מחוץ לירושלם--פעם ושתים

于是商人和贩卖各样货物的，一两次住宿在耶路撒冷城外。

21 ואעידה בהם ואמרה אליהם מדוע אתם לנים נגד החומה--אם תשנו יד אשלח בכם מן העת ההיא לא באו בשבת

我就警戒他们说：“你们为何在城外住宿呢？若再这样，我必下手拿办你们。”从此以后，他们在安息日不再来了。

22 ואמרה ללוים אשר יהיו מטהרים ובאים שמרים השערים--לקדש את יום השבת גם זאת זכרה לי אלהי וחוסה עלי כרב חסדך

我吩咐利未人洁净自己，来守城门，使安息日为圣。我的 神啊，求你因这事记念我，照你的大慈爱怜恤我。

23 גם בימים ההם ראיתי את היהודים השיבו נשים אשדודיות (אשדדיות) עמוניות (עמניות) מואביות

那些日子，我也见犹大人娶了亚实突、亚扪、摩押的女子为妻。

24 ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית--וכלשון עם ועם

他们的儿女说话，一半是亚实突的话，不会说犹大的话，所说的是照着各族的方言。

25 ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם באלהים אם תתנו בנתיכם לבניהם ואם תשאו מבנתיהם לבניכם ולכם

我就斥责他们，咒诅他们，打了他们几个人，拔下他们的头发，叫他们指着 神起誓，必不将自己的女儿嫁给外邦人的儿子，也不为自己和儿子娶他们的女儿。

26 הלוא על אלה חטא שלמה מלך ישראל ובגוים הרבים לא היה מלך כמהו ואהוב לאלהיו היה ויתנהו אלהים מלך על כל ישראל גם אותו החטיאו הנשים הנכריות

我又说：“以色列王所罗门不是在这样的事上犯罪吗？在多国中并没有一王像他，且蒙他 神所爱， 神立他作以色列全国的王；然而连他也被外邦女子引诱犯罪。

27 ולכם הנשמע לעשת את כל הרעה הגדולה הזאת--למעל באלהינו להשיב נשים נכריות

如此，我岂听你们行这大恶，娶外邦女子干犯我们的 神呢？”

28 ומבני יוידע בן אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחהו מעלי

大祭司以利亚实的孙子、耶何耶大的一个儿子是和伦人参巴拉的女婿，我就从我这里把他赶出去。

29 זכרה להם אלהי על גאלי הכהנה וברית הכהנה והלוים

我的 神啊，求你记念他们的罪；因为他们玷污了祭司的职任，违背你与祭司利未人所立的约。

30 וטהרתים מכל נכר ואעמידה משמרות לכהנים וללוים איש במלאכתו

这样，我洁净他们，使他们离绝一切外邦人，派定祭司和利未人的班次，使他们各尽其职。

31 ולקרבן העצים בעתים מזמנות ולבכורים זכרה לי אלהי לטובה

我又派百姓按定期献柴和初熟的土产。我的 神啊，求你记念我，施恩与我。