< נחמיה 10 >
ועל החתומים נחמיה התרשתא בן חכליה וצדקיה | 1 |
Or [ceux qui] apposèrent leurs seings, [furent], Néhémie, qui est Attirsatha, fils de Hachalia, et Sédécias.
Séraja, Hazaria, Jérémie,
Pashur, Hamaria, Malkija,
Harim, Mérémoth, Hobadia,
Daniel, Guinnethon, Baruc,
Mésullam, Abija, Mijamin,
מעזיה בלגי שמעיה אלה הכהנים | 8 |
Mahazia, Bilgaï et Sémahia. Ce [furent]-là les Sacrificateurs.
והלוים וישוע בן אזניה בנוי מבני חנדד קדמיאל | 9 |
Des Lévites: Jésuah fils d'Azania, Binnui d'entre les enfants de Hénadad, et Kadmiel.
ואחיהם--שבניה הודיה קליטא פלאיה חנן | 10 |
Et leurs frères, Sébania, Hodija, Kélita, Pélaja, Hanan,
Zaccur, Sérebia, Sébania,
ראשי העם פרעש פחת מואב עילם זתוא בני | 14 |
Des Chefs du peuple, Parhos, Pahath-Moab, Hélam, Zattu, Bani,
חריף ענתות נובי (ניבי) | 19 |
Hariph, Hanathoth, Nébaï,
Magpihas, Mésullam, Hézir,
Mésézabéel, Tsadok, Jadduah,
Réhum, Hasabna, Mahaséja,
ושאר העם הכהנים הלוים השוערים המשררים הנתינים וכל הנבדל מעמי הארצות אל תורת האלהים נשיהם בניהם ובנתיהם כל יודע מבין | 28 |
Quant au reste du peuple les Sacrificateurs, les Lévites, les portiers, les chantres, les Néthiniens, et tous ceux qui s'étaient séparés des peuples des pays pour [faire] la Loi de Dieu, leurs femmes, leurs fils, et leurs filles, tous ceux qui étaient capables de connaissance et d'intelligence,
מחזיקים על אחיהם אדיריהם ובאים באלה ובשבועה ללכת בתורת האלהים אשר נתנה ביד משה עבד האלהים ולשמור ולעשות את כל מצות יהוה אדנינו ומשפטיו וחקיו | 29 |
Adhérèrent entièrement à leurs frères, les plus considérables d'entre eux, et prêtèrent serment avec exécration et jurèrent de marcher dans la Loi de Dieu, qui avait été donnée par le moyen de Moïse serviteur de Dieu, et de garder et de faire tous les commandements de l'Eternel notre Seigneur, ses jugements et ses ordonnances;
ואשר לא נתן בנתינו לעמי הארץ ואת בנתיהם לא נקח לבנינו | 30 |
Et de ne donner point de nos filles aux peuples du pays, et de ne prendre point leurs filles pour nos fils;
ועמי הארץ המביאים את המקחות וכל שבר ביום השבת למכור--לא נקח מהם בשבת וביום קדש ונטש את השנה השביעית ומשא כל יד | 31 |
Et de ne prendre rien le jour du Sabbat, ou tel autre jour sanctifié, des peuples du pays, qui apportent des marchandises, et toutes sortes de denrées le jour du Sabbat, pour les vendre; et d'abandonner la septième année, avec tout le droit d'exiger ce qui est dû.
והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלישית השקל בשנה לעבדת בית אלהינו | 32 |
Nous fîmes aussi des ordonnances, nous chargeant de donner chaque année la troisième partie d'un sicle, pour le service de la maison de notre Dieu;
ללחם המערכת ומנחת התמיד ולעולת התמיד השבתות החדשים למועדים ולקדשים ולחטאות--לכפר על ישראל וכל מלאכת בית אלהינו | 33 |
Pour les pains de proposition, pour le gâteau continuel, et pour l'holocauste continuel; et pour ceux des Sabbats, des nouvelles lunes, et des fêtes solennelles; pour les choses saintes, et pour les offrandes pour le péché, afin de réconcilier Israël; enfin, pour tout ce qui se faisait dans la maison de notre Dieu.
והגורלות הפלנו על קרבן העצים הכהנים הלוים והעם--להביא לבית אלהינו לבית אבתינו לעתים מזמנים שנה בשנה לבער על מזבח יהוה אלהינו ככתוב בתורה | 34 |
Nous jetâmes aussi le sort touchant le bois des oblations, tant les sacrificateurs et les Lévites, que le peuple; afin de l'amener dans la maison de notre Dieu, selon les maisons de nos pères, et dans les temps déterminés, d'année en année, pour brûler sur l'autel de notre Dieu, ainsi qu'il est écrit dans la Loi.
ולהביא את בכורי אדמתנו ובכורי כל פרי כל עץ--שנה בשנה לבית יהוה | 35 |
[Nous ordonnâmes] aussi que nous apporterions dans la maison de l'Eternel, d'année en année, les premiers fruits de notre terre, et les prémices de tous les fruits de tous les arbres;
ואת בכרות בנינו ובהמתנו ככתוב בתורה ואת בכורי בקרינו וצאנינו להביא לבית אלהינו לכהנים המשרתים בבית אלהינו | 36 |
Et [que nous rachèterions] les premiers-nés de nos fils, et de nos bêtes, comme il est écrit dans la Loi; et que nous amènerions en la maison de notre Dieu, aux Sacrificateurs qui font le service dans la maison de notre Dieu, les premiers-nés de nos bœufs et de notre menu bétail.
ואת ראשית עריסתינו ותרומתינו ופרי כל עץ תירוש ויצהר נביא לכהנים אל לשכות בית אלהינו ומעשר אדמתנו ללוים והם הלוים המעשרים בכל ערי עבדתנו | 37 |
Et que nous apporterions les prémices de notre pâte, nos oblations, les fruits de tous les arbres, le vin, et l'huile aux Sacrificateurs, dans les chambres de la maison de notre Dieu, et la dîme de notre terre aux Lévites, et que les Lévites prendraient les dîmes par toutes les villes de notre labourage;
והיה הכהן בן אהרן עם הלוים בעשר הלוים והלוים יעלו את מעשר המעשר לבית אלהינו אל הלשכות לבית האוצר | 38 |
Et qu'il y aurait un Sacrificateur, fils d'Aaron, avec les Lévites pour dîmer les Lévites, et que les Lévites apporteraient la dîme de la dîme en la maison de notre Dieu, dans les chambres, au lieu où étaient les greniers.
כי אל הלשכות יביאו בני ישראל ובני הלוי את תרומת הדגן התירוש והיצהר ושם כלי המקדש והכהנים המשרתים והשוערים והמשררים ולא נעזב את בית אלהינו | 39 |
(car les enfants d'Israël? et les enfants de Lévi devaient apporter dans les chambres l'oblation du froment, du vin? et de l'huile; et là étaient les ustensiles du Sanctuaire, et les Sacrificateurs qui font le service, et les portiers, et les chantres ) et que nous n'abandonnerions point la maison de notre Dieu.