< נחמיה 10 >

ועל החתומים נחמיה התרשתא בן חכליה וצדקיה 1
Et à la tête de ceux qui apposèrent leur sceau furent: Néhémie, le Thirshatha, fils de Hacalia, et Sédécias.
שריה עזריה ירמיה 2
– Seraïa, Azaria, Jérémie,
פשחור אמריה מלכיה 3
Pashkhur, Amaria, Malkija,
חטוש שבניה מלוך 4
Hattush, Shebania, Malluc,
חרם מרמות עבדיה 5
Harim, Merémoth, Abdias,
דניאל גנתון ברוך 6
Daniel, Guinnethon, Baruc,
משלם אביה מימן 7
Meshullam, Abija, Mijamin,
מעזיה בלגי שמעיה אלה הכהנים 8
Maazia, Bilgaï, Shemahia: c’étaient là les sacrificateurs.
והלוים וישוע בן אזניה בנוי מבני חנדד קדמיאל 9
– Et les lévites: Jéshua, fils d’Azania; Binnuï, des fils de Hénadad; Kadmiel,
ואחיהם--שבניה הודיה קליטא פלאיה חנן 10
et leurs frères, Shebania, Hodija, Kelita, Pelaïa, Hanan,
מיכא רחוב חשביה 11
Michée, Rehob, Hashabia,
זכור שרביה שבניה 12
Zaccur, Shérébia, Shebania,
הודיה בני בנינו 13
Hodija, Bani, Beninu.
ראשי העם פרעש פחת מואב עילם זתוא בני 14
– Les chefs du peuple: Parhosh, Pakhath-Moab, Élam, Zatthu, Bani,
בני עזגד בבי 15
Bunni, Azgad, Bébaï,
אדניה בגוי עדין 16
Adonija, Bigvaï, Adin,
אטר חזקיה עזור 17
Ater, Ézéchias, Azzur,
הודיה חשם בצי 18
Hodija, Hashum, Bétsaï,
חריף ענתות נובי (ניבי) 19
Hariph, Anathoth, Nébaï,
מגפיעש משלם חזיר 20
Magpiash, Meshullam, Hézir,
משיזבאל צדוק ידוע 21
Meshézabeël, Tsadok, Jaddua,
פלטיה חנן עניה 22
Pelatia, Hanan, Anaïa,
הושע חנניה חשוב 23
Osée, Hanania, Hashub,
הלוחש פלחא שובק 24
Hallokhesh, Pilkha, Shobek,
רחום חשבנה מעשיה 25
Rehum, Hashabna, Maascéïa
ואחיה חנן ענן 26
et Akhija, Hanan, Anan,
מלוך חרם בענה 27
Malluc, Harim, Baana.
ושאר העם הכהנים הלוים השוערים המשררים הנתינים וכל הנבדל מעמי הארצות אל תורת האלהים נשיהם בניהם ובנתיהם כל יודע מבין 28
Et le reste du peuple, les sacrificateurs, les lévites, les portiers, les chantres, les Nethiniens, et tous ceux qui s’étaient séparés des peuples des pays [pour s’attacher] à la loi de Dieu, leurs femmes, leurs fils et leurs filles, tous ceux qui avaient de la connaissance [et] de l’intelligence,
מחזיקים על אחיהם אדיריהם ובאים באלה ובשבועה ללכת בתורת האלהים אשר נתנה ביד משה עבד האלהים ולשמור ולעשות את כל מצות יהוה אדנינו ומשפטיו וחקיו 29
se joignirent à leurs frères, les principaux d’entre eux, et s’engagèrent par exécration et par serment de marcher selon la loi de Dieu qui avait été donnée par Moïse, serviteur de Dieu, et d’observer et de pratiquer tous les commandements de l’Éternel, notre Seigneur, et ses ordonnances et ses statuts,
ואשר לא נתן בנתינו לעמי הארץ ואת בנתיהם לא נקח לבנינו 30
et [promettant] que nous ne donnerions pas nos filles aux peuples du pays, et que nous ne prendrions pas leurs filles pour nos fils;
ועמי הארץ המביאים את המקחות וכל שבר ביום השבת למכור--לא נקח מהם בשבת וביום קדש ונטש את השנה השביעית ומשא כל יד 31
et que, si les peuples du pays apportaient des marchandises ou toutes sortes de grains, le jour du sabbat, pour les vendre, nous n’en prendrions pas le [jour du] sabbat, ni en un jour saint; et que nous laisserions [la terre en friche] la septième année, et remettrions toute espèce de dettes.
והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלישית השקל בשנה לעבדת בית אלהינו 32
Et nous nous sommes établi des commandements, nous imposant le tiers d’un sicle par an pour le service de la maison de notre Dieu,
ללחם המערכת ומנחת התמיד ולעולת התמיד השבתות החדשים למועדים ולקדשים ולחטאות--לכפר על ישראל וכל מלאכת בית אלהינו 33
pour les pains à placer en rangées, et pour l’offrande de gâteau continuelle, et pour les holocaustes, l’[holocauste] continuel, [celui] des sabbats, [et celui] des nouvelles lunes, pour les jours solennels et pour les choses saintes, et pour les sacrifices pour le péché, afin de faire propitiation pour Israël, et pour toute l’œuvre de la maison de notre Dieu.
והגורלות הפלנו על קרבן העצים הכהנים הלוים והעם--להביא לבית אלהינו לבית אבתינו לעתים מזמנים שנה בשנה לבער על מזבח יהוה אלהינו ככתוב בתורה 34
Et nous avons jeté le sort, sacrificateurs, lévites, et peuple, au sujet de l’offrande du bois à amener à la maison de notre Dieu, selon nos maisons de pères, à des époques fixes, chaque année, pour le brûler sur l’autel de l’Éternel, notre Dieu, comme il est écrit dans la loi.
ולהביא את בכורי אדמתנו ובכורי כל פרי כל עץ--שנה בשנה לבית יהוה 35
Et [nous nous sommes engagés] à apporter les prémices de notre terre, et les prémices de tous les fruits de tous les arbres, chaque année, à la maison de l’Éternel,
ואת בכרות בנינו ובהמתנו ככתוב בתורה ואת בכורי בקרינו וצאנינו להביא לבית אלהינו לכהנים המשרתים בבית אלהינו 36
et les premiers-nés de nos fils et de nos bêtes, comme il est écrit dans la loi; et à apporter les premiers-nés de notre gros et de notre menu bétail, à la maison de notre Dieu, aux sacrificateurs qui font le service dans la maison de notre Dieu:
ואת ראשית עריסתינו ותרומתינו ופרי כל עץ תירוש ויצהר נביא לכהנים אל לשכות בית אלהינו ומעשר אדמתנו ללוים והם הלוים המעשרים בכל ערי עבדתנו 37
et nous apporterons les prémices de notre pâte et nos offrandes élevées, et le fruit de tout arbre, le moût et l’huile, aux sacrificateurs, dans les chambres de la maison de notre Dieu, et les dîmes de notre terre aux lévites; et eux, les lévites, prélèveront la dîme dans toutes les villes de notre labour;
והיה הכהן בן אהרן עם הלוים בעשר הלוים והלוים יעלו את מעשר המעשר לבית אלהינו אל הלשכות לבית האוצר 38
et le sacrificateur, fils d’Aaron, sera avec les lévites quand les lévites prélèveront la dîme, et les lévites apporteront la dîme de la dîme à la maison de notre Dieu, dans les chambres de la maison du trésor;
כי אל הלשכות יביאו בני ישראל ובני הלוי את תרומת הדגן התירוש והיצהר ושם כלי המקדש והכהנים המשרתים והשוערים והמשררים ולא נעזב את בית אלהינו 39
car les fils d’Israël et les fils de Lévi apporteront l’offrande élevée du blé, du moût, et de l’huile, dans les chambres où sont les ustensiles du sanctuaire, et les sacrificateurs qui font le service, et les portiers et les chantres. Et nous n’abandonnerons pas la maison de notre Dieu.

< נחמיה 10 >