משא נינוה--ספר חזון נחום האלקשי | 1 |
אל קנוא ונקם יהוה נקם יהוה ובעל חמה נקם יהוה לצריו ונוטר הוא לאיביו | 2 |
יהוה ארך אפים וגדול (וגדל) כח ונקה לא ינקה יהוה בסופה ובשערה דרכו וענן אבק רגליו | 3 |
גוער בים ויבשהו וכל הנהרות החריב אמלל בשן וכרמל ופרח לבנון אמלל | 4 |
הרים רעשו ממנו והגבעות התמגגו ותשא הארץ מפניו ותבל וכל יושבי בה | 5 |
לפני זעמו מי יעמוד ומי יקום בחרון אפו חמתו נתכה כאש והצרים נתצו ממנו | 6 |
טוב יהוה למעוז ביום צרה וידע חסי בו | 7 |
ובשטף עבר כלה יעשה מקומה ואיביו ירדף חשך | 8 |
מה תחשבון אל יהוה--כלה הוא עשה לא תקום פעמים צרה | 9 |
כי עד סירים סבכים וכסבאם סבואים אכלו--כקש יבש מלא | 10 |
ממך יצא חשב על יהוה רעה--יעץ בליעל | 11 |
כה אמר יהוה אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו ועבר וענתך--לא אענך עוד | 12 |
ועתה אשבר מטהו מעליך ומוסרתיך אנתק | 13 |
וצוה עליך יהוה לא יזרע משמך עוד מבית אלהיך אכרית פסל ומסכה אשים קברך--כי קלות | 14 |
הנה על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום--חגי יהודה חגיך שלמי נדריך כי לא יוסיף עוד לעבור (לעבר) בך בליעל כלה נכרת | 15 |