נחום 3
| הוי עיר דמים כלה כחש פרק מלאה--לא ימיש טרף | 1 |
Alas for the city of bloodshed! All of it, deceit, of violence full, none releaseth prey!
| קול שוט וקול רעש אופן וסוס דהר ומרכבה מרקדה | 2 |
The sound of the whip, and the sound of the rushing wheel, —and horse galloping, and dancing chariot rattling along.
| פרש מעלה ולהב חרב וברק חנית ורב חלל וכבד פגר ואין קצה לגויה יכשלו (וכשלו) בגויתם | 3 |
Horsemen uplifting both the flashing sword, and the lightning spear, Aye, a mass of slain, and a weight of dead bridles, —and no end of corpses, so that they stumble upon their corpses.
| מרב זנוני זונה טובת חן בעלת כשפים המכרת גוים בזנוניה ומשפחות בכשפיה | 4 |
Because of the multitude of the unchaste doings of the unchaste one, fair in grace, mistress of secret arts, —who hath been selling nations by her unchaste doings, families by her secret arts,
| הנני אליך נאם יהוה צבאות וגליתי שוליך על פניך והראיתי גוים מערך וממלכות קלונך | 5 |
Behold me! against thee, Declareth Yahweh of hosts, Therefore will I remove thy shirts over thy face, —and let, nations, see thy nakedness, and, kingdoms, thy shame;
| והשלכתי עליך שקצים ונבלתיך ושמתיך כראי | 6 |
And I will cast upon thee abominable filth, and treat thee as foolish, —and set thee as a gazing-stock.
| והיה כל ראיך ידוד ממך ואמר שדדה נינוה מי ינוד לה מאין אבקש מנחמים לך | 7 |
And it shall come to pass that, all who see thee, shall flee from thee, and shall say, Destroyed is Nineveh! Who will bemoan her?—Whence shall I seek any to comfort thee?
| התיטבי מנא אמון הישבה ביארים מים סביב לה--אשר חיל ים מים חומתה | 8 |
Art thou better than No-amon, who sat among the Nile-streams, waters round about her, —whose fortress was the sea, from the sea, her wall.
| כוש עצמה ומצרים ואין קצה פוט ולובים היו בעזרתך | 9 |
Ethiopia, was her strength, and Egypt—Yea, without end, —Put and Lubim, were among thy helpers.
| גם היא לגלה הלכה בשבי--גם עלליה ירטשו בראש כל חוצות ועל נכבדיה ידו גורל וכל גדוליה רתקו בזקים | 10 |
Yet, she, was given up to exile, she went into captivity, even her babes, were dashed to the ground, at the head of all the streets, —and, for her honourable men, cast they lots, and, all her great men, were bound together in chains.
| גם את תשכרי תהי נעלמה גם את תבקשי מעוז מאויב | 11 |
Thou too, shalt be drunken, thou shalt hide thyself, —thou too, shalt seek shelter from the foe:
| כל מבצריך--תאנים עם בכורים אם ינועו ונפלו על פי אוכל | 12 |
All thy fortresses, shall be fig-trees with first-ripe figs: if thy be shaken, then shall [the fruit] fall on the mouth of the eater.
| הנה עמך נשים בקרבך לאיביך פתוח נפתחו שערי ארצך אכלה אש בריחיך | 13 |
Lo! thy people, are women, in thy midst, to thy foes, have been set wide open the gates of thy and, —a fire, hath devoured, thy bars.
| מי מצור שאבי לך חזקי מבצריך באי בטיט ורמסי בחמר החזיקי מלבן | 14 |
Siege-water, draw for thyself, strengthen thy fortresses, —go into the clay, and tread thou the mortar, make strong the brick.
| שם תאכלך אש--תכריתך חרב תאכלך כילק התכבד כילק התכבדי כארבה | 15 |
There, shall a fire devour thee, the sword, shall cut thee off, it shall devour thee like the grass locust, make thyself numerous like the grass locust, make thyself numerous as the swarming locust:
| הרבית רכליך מכוכבי השמים ילק פשט ויעף | 16 |
Though thou have multiplied thy foot-soldiers beyond the stars of the heavens, the grass locust, hath stript itself and flown away!
| מנזריך כארבה וטפסריך כגוב גבי החונים בגדרות ביום קרה--שמש זרחה ונודד ולא נודע מקומו אים | 17 |
Thy mercenary crowds, are like the swarming locust, and, thy mixed multitudes, like locusts—swarms of locusts, —which settle in the hedges on a cold day, the sun, hath broken forth, and they are in flight, and unknown is the place where they are!
| נמו רעיך מלך אשור ישכנו אדיריך נפשו עמך על ההרים ואין מקבץ | 18 |
Asleep are thy shepherds, O king of Assyria, thy nobles, must needs rest. Scattered are thy people upon the mountains, and there is none to gather them.
| אין כהה לשברך נחלה מכתך כל שמעי שמעך תקעו כף עליך--כי על מי לא עברה רעתך תמיד | 19 |
No lessening of thine injury, grievous is thy wound, —all who have heard the report of thee, have clapped their hands over thee, for, upon whom, hath not thy cruelty passed without ceasing?
