< נחום 2 >
עלה מפיץ על פניך נצור מצורה צפה דרך חזק מתנים אמץ כח מאד | 1 |
O destruidor subiu diante de ti, guarda tu a fortaleza, observa o caminho, esforça as lombos, fortalece muito a força.
כי שב יהוה את גאון יעקב כגאון ישראל כי בקקום בקקים וזמריהם שחתו | 2 |
Porque o Senhor tornará a excelência de Jacob como a excelência de Israel; porque os que despejam os vazaram, e corromperam os seus sarmentos.
מגן גבריהו מאדם אנשי חיל מתלעים באש פלדת הרכב ביום הכינו והברשים הרעלו | 3 |
Os escudos dos seus valentes serão tintos de vermelho, os homens valorosos andam vestidos de escarlate, os carros correrão como fogo de tochas no dia do seu apercebimento, e os pinheiros se abalarão.
בחוצות יתהוללו הרכב ישתקשקון ברחבות מראיהן כלפידים--כברקים ירוצצו | 4 |
Os carros se enfurecerão nas praças, discorrerão pelas ruas: o seu parecer é como o de tochas, correrão como relâmpagos.
יזכר אדיריו--יכשלו בהלכותם (בהליכתם) ימהרו חומתה והכן הסכך | 5 |
Este se lembrará dos seus valentes, eles porém tropeçarão na sua marcha: apresentar-se-ão ao seu muro, quando o amparo for aparelhado.
שערי הנהרות נפתחו וההיכל נמוג | 6 |
As portas do rio se abrirão, e o palácio se derreterá.
והצב גלתה העלתה ואמהתיה מנהגות כקול יונים מתפפת על לבבהן | 7 |
Pois determinado está; será levada cativa, será feita subir, e as suas servas a acompanharão, gemendo como pombas, batendo em seus peitos.
ונינוה כברכת מים מימי היא והמה נסים עמדו עמדו ואין מפנה | 8 |
Nínive desde que existiu tem sido como um tanque de águas, porém elas agora fogem. parai, parai, clamar-se-á; mas ninguém olhará para traz.
בזו כסף בזו זהב ואין קצה לתכונה--כבד מכל כלי חמדה | 9 |
Saqueai a prata, saqueai o ouro, porque não tem termo o provimento, abastança há de todo o gênero de móveis apetecíveis.
בוקה ומבוקה ומבלקה ולב נמס ופק ברכים וחלחלה בכל מתנים ופני כלם קבצו פארור | 10 |
Vazia, e vazada e esgotada ficará, e derreteu-se o seu coração, e tremem os joelhos, e em todos os lombos há dor, e os rostos de todos eles enegrecem.
איה מעון אריות ומרעה הוא לכפרים--אשר הלך אריה לביא שם גור אריה ואין מחריד | 11 |
Onde está agora o covil dos leões, e as pastagens dos leãozinhos? onde passeava o leão velho, e o cachorro do leão, sem haver ninguém que os espantasse?
אריה טרף בדי גרותיו ומחנק ללבאתיו וימלא טרף חריו ומענתיו טרפה | 12 |
O leão arrebatava o que bastava para os seus cachorros, e afogava a preza para as suas leôas, e enchia de prezas as suas cavernas, e os seus covis de rapina.
הנני אליך נאם יהוה צבאות והבערתי בעשן רכבה וכפיריך תאכל חרב והכרתי מארץ טרפך ולא ישמע עוד קול מלאככה | 13 |
Eis que eu estou contra ti, diz o Senhor dos exércitos, e queimarei no fumo os seus carros, e a espada devorará os teus leãozinhos, e arrancarei da terra a tua preza, e não se ouvirá mais a voz dos teus embaixadores.