מיכה 7

1 אללי לי כי הייתי כאספי קיץ כעללת בציר אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי

My woe [is] to me, For I have been as gatherings of summer-fruit, As gleanings of harvest, There is no cluster to eat, The first-ripe fruit has my soul desired.

2 אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם

The kind have perished out of the land, And upright among men—there are none, All of them lie in wait for blood, They each hunt his brother [with] a net.

3 על הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא--ויעבתוה

On the evil [are] both hands to do [it] well, The prince is asking—also the judge—for repayment, And the great—he is speaking the mischief of his soul, And they wrap it up.

4 טובם כחדק ישר ממסוכה יום מצפיך פקדתך באה עתה תהיה מבוכתם

Their best one [is] as a brier, The upright one—than a thorn-hedge, The day of your watchmen—Your visitation—has come. Now is their perplexity.

5 אל תאמינו ברע אל תבטחו באלוף משכבת חיקך שמר פתחי פיך

Do not believe in a friend, Do not trust in a leader, From her who is lying in your bosom keep the openings of your mouth.

6 כי בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה איבי איש אנשי ביתו

For a son is dishonoring a father, A daughter has stood against her mother, A daughter-in-law against her mother-in-law, The enemies of each [are] the men of his house.

7 ואני ביהוה אצפה אוחילה לאלהי ישעי ישמעני אלהי

And I—in YHWH I watch, I wait for the God of my salvation, My God hears me.

8 אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך יהוה אור לי

You do not rejoice over me, O my enemy, When I have fallen, I have risen, When I sit in darkness YHWH is a light to me.

9 זעף יהוה אשא כי חטאתי לו עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי--יוציאני לאור אראה בצדקתו

I bear the indignation of YHWH, For I have sinned against Him, Until He pleads my cause, And has executed my judgment, He brings me forth to the light, I look on His righteousness.

10 ותרא איבתי ותכסה בושה--האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות

And my enemy sees, And shame covers her, Who says to me, “Where [is] your God YHWH?” My eyes look on her, Now she is for a treading-place, As mire of the out-places.

11 יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק חק

The day to build your walls! That day—removed is the limit.

12 יום הוא ועדיך יבוא למני אשור וערי מצור ולמני מצור ועד נהר וים מים והר ההר

That day—even to you it comes in, From Asshur and the cities of the fortress, And from the fortress even to the river, And from sea to sea, and mountain to mountain.

13 והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם

And the land has been for a desolation, Because of its inhabitants, Because of the fruit of their doings.

14 רעה עמך בשבטך צאן נחלתך--שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם

Rule Your people with Your rod, The flock of Your inheritance, Dwelling alone [in] a forest in the midst of Carmel, They enjoy Bashan and Gilead as in days of old.

15 כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות

“According to the days of your coming forth out of the land of Egypt, I show it wonderful things.”

16 יראו גוים ויבשו מכל גבורתם ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה

Nations see, and they are ashamed of all their might, They lay a hand on the mouth, their ears are deaf.

17 ילחכו עפר כנחש--כזחלי ארץ ירגזו ממסגרתיהם אל יהוה אלהינו יפחדו ויראו ממך

They lick dust as a serpent, as fearful things of earth, They tremble from their enclosures, They are afraid of our God YHWH, Indeed, they are afraid of You.

18 מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא

Who [is] a God like You? Taking away iniquity, And passing by the transgression of the remnant of His inheritance, He has not retained His anger forever, Because He delights [in] kindness.

19 ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל חטאותם

He turns back, He pities us, He subdues our iniquities, And You cast all their sins into the depths of the sea.

20 תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם

You give truth to Jacob, kindness to Abraham, That You have sworn to our fathers, from the days of antiquity!