מיכה 2
| הוי חשבי און ופעלי רע על משכבותם באור הבקר יעשוה כי יש לאל ידם | 1 |
Alas for them who devise iniquity and work wickedness upon their beds, —in the light of the morning, they will execute it, for it is in the power of their hand.
| וחמדו שדות וגזלו ובתים ונשאו ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו | 2 |
Thus do they covet fields and seize them, and houses and take them away, —and so they oppress the master and his household, the man and his inheritance.
| לכן כה אמר יהוה הנני חשב על המשפחה הזאת רעה אשר לא תמישו משם צוארתיכם ולא תלכו רומה--כי עת רעה היא | 3 |
Therefore, —Thus, saith Yahweh, Behold me! devising, against this family, a calamity, —from which ye shall not remove your neck, neither shall ye walk loftily, for, a time of calamity, shall it be.
| ביום ההוא ישא עליכם משל ונהה נהי נהיה אמר שדוד נשדנו--חלק עמי ימיר איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק | 4 |
In that day, shall one take up against you a by-word, and lament a lamentable lamentation, saying—we are made, utterly desolate, the portion of my people, he passeth to others, —How doth he set me aside! To an apostate, our fields, doth he apportion.
| לכן לא יהיה לך משליך חבל בגורל בקהל יהוה | 5 |
Therefore, shalt thou have none to throw a measuring-line by lot, —in the convocation of Yahweh.
| אל תטפו יטיפון לא יטפו לאלה לא יסג כלמות | 6 |
Do not sputter—So they sputter! They must not sputter as to these things, Must he not put away reproaches?
| האמור בית יעקב הקצר רוח יהוה--אם אלה מעלליו הלוא דברי ייטיבו עם הישר הלך | 7 |
O thou who art said to be the house of Jacob, Is the spirit of Yahweh, impatient? Or are, these, his doings? Are not, his words, pleasant to him who is upright in his walk?
| ואתמול עמי לאויב יקומם ממול שלמה אדר תפשטון מעברים בטח שובי מלחמה | 8 |
But, against my people, as an enemy, he setteth himself, from off the robe, they tear away, the cloak, —from such as are passing by with confidence, as men averse from war.
| נשי עמי תגרשון מבית תענגיה מעל עלליה תקחו הדרי לעולם | 9 |
The wives of my people, ye do even drive out, each from the house of her darlings, —from over her children, ye do take away mine ornament, as long as life shall last.
| קומו ולכו כי לא זאת המנוחה בעבור טמאה תחבל וחבל נמרץ | 10 |
Arise ye and depart, for, this, is not the place of rest, —Because it is defiled, it shall make desolate with a desolation that is ruthless.
| לו איש הלך רוח ושקר כזב אטף לך ליין ולשכר והיה מטיף העם הזה | 11 |
If there be a man, who goeth after wind, and, falsehood, hath woven, [saying] —I will discourse to thee, concerning wine and strong drink, then shall he become a fountain of discourse unto this people.
| אסף אאסף יעקב כלך קבץ אקבץ שארית ישראל--יחד אשימנו כצאן בצרה כעדר בתוך הדברו תהימנה מאדם | 12 |
I will, surely assemble, O Jacob, all of thee, I will, surely gather, the remnant of Israel, at once, will I make them like sheep in distress, —Like a flock in the midst of its pasture, shall they hum with men,
| עלה הפרץ לפניהם--פרצו ויעברו שער ויצאו בו ויעבר מלכם לפניהם ויהוה בראשם | 13 |
One making a breach, hath gone up, before them, they have broken in, and passed through, and, by the gate, have departed, —and their king, hath passed through, before them, with, Yahweh, at their head!
