דבר יהוה אשר היה אל מיכה המרשתי בימי יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה--אשר חזה על שמרון וירושלם | 1 |
שמעו עמים כלם הקשיבי ארץ ומלאה ויהי אדני יהוה בכם לעד אדני מהיכל קדשו | 2 |
כי הנה יהוה יצא ממקומו וירד ודרך על במותי (במתי) ארץ | 3 |
ונמסו ההרים תחתיו והעמקים יתבקעו כדונג מפני האש כמים מגרים במורד | 4 |
בפשע יעקב כל זאת ובחטאות בית ישראל מי פשע יעקב הלוא שמרון ומי במות יהודה הלוא ירושלם | 5 |
ושמתי שמרון לעי השדה למטעי כרם והגרתי לגי אבניה ויסדיה אגלה | 6 |
וכל פסיליה יכתו וכל אתנניה ישרפו באש וכל עצביה אשים שממה כי מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו | 7 |
על זאת אספדה ואילילה אילכה שילל (שולל) וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה | 8 |
כי אנושה מכותיה כי באה עד יהודה--נגע עד שער עמי עד ירושלם | 9 |
בגת אל תגידו--בכו אל תבכו בבית לעפרה עפר התפלשתי (התפלשי) | 10 |
עברי לכם יושבת שפיר עריה בשת לא יצאה יושבת צאנן--מספד בית האצל יקח מכם עמדתו | 11 |
כי חלה לטוב יושבת מרות כי ירד רע מאת יהוה לשער ירושלם | 12 |
רתם המרכבה לרכש יושבת לכיש ראשית חטאת היא לבת ציון כי בך נמצאו פשעי ישראל | 13 |
לכן תתני שלוחים על מורשת גת בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל | 14 |
עד הירש אבי לך יושבת מרשה עד עדלם יבוא כבוד ישראל | 15 |
קרחי וגזי על בני תענוגיך הרחבי קרחתך כנשר כי גלו ממך | 16 |