וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא | 1 |
במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב | 2 |
ואת כל חלבו יקריב ממנו--את האליה ואת החלב המכסה את הקרב | 3 |
ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה | 4 |
והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא | 5 |
כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא | 6 |
כחטאת כאשם--תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה | 7 |
והכהן--המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה | 8 |
וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת--לכהן המקריב אתה לו תהיה | 9 |
וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה--לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו | 10 |
וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה | 11 |
אם על תודה יקריבנו--והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן | 12 |
על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו | 13 |
והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים--לו יהיה | 14 |
ובשר זבח תודת שלמיו--ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר | 15 |
ואם נדר או נדבה זבח קרבנו--ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל | 16 |
והנותר מבשר הזבח--ביום השלישי באש ישרף | 17 |
ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה--המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא | 18 |
והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל--באש ישרף והבשר--כל טהור יאכל בשר | 19 |
והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה | 20 |
ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה | 21 |
וידבר יהוה אל משה לאמר | 22 |
דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז--לא תאכלו | 23 |
וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו | 24 |
כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה--ונכרתה הנפש האכלת מעמיה | 25 |
וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה | 26 |
כל נפש אשר תאכל כל דם--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה | 27 |
וידבר יהוה אל משה לאמר | 28 |
דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה--יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו | 29 |
ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו--את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה | 30 |
והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו | 31 |
ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם | 32 |
המקריב את דם השלמים ואת החלב--מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה | 33 |
כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל | 34 |
זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה | 35 |
אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל--חקת עולם לדרתם | 36 |
זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים--ולזבח השלמים | 37 |
אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה--במדבר סיני | 38 |