ויקרא 7

1 וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא

“‘Çok kutsal olan suç sunusunun yasası şudur:

2 במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב

Suç sunusu yakmalık sununun kesildiği yerde kesilecek ve kanı sunağın her yanına dökülecek.

3 ואת כל חלבו יקריב ממנו--את האליה ואת החלב המכסה את הקרב

Hayvanın bütün yağı alınacak, kuyruk yağı, bağırsak ve işkembe yağları, böbrekleri, böbrek üstü yağları, karaciğerden böbreklere uzanan perde ayrılacak.

4 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה

5 והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא

Kâhin bunların hepsini sunak üzerinde, RAB için yakılan sunu olarak yakacak. Bu suç sunusudur.

6 כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא

Kâhinler soyundan gelen her erkek bu sunuyu yiyebilir. Sunu kutsal bir yerde yenecek, çünkü çok kutsaldır.

7 כחטאת כאשם--תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה

“‘Suç ve günah sunuları için aynı yasa geçerlidir. Et, sunuyu sunarak günahı bağışlatan kâhinindir.

8 והכהן--המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה

Yakmalık sununun derisi de sunuyu sunan kâhinindir.

9 וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת--לכהן המקריב אתה לו תהיה

Fırında, tavada ya da sacda pişirilen her tahıl sunusu onu sunan kâhinin olacak.

10 וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה--לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו

Zeytinyağıyla yoğrulmuş ya da kuru tahıl sunuları da Harunoğulları'na aittir. Aralarında eşit olarak bölüşülecektir.’”

11 וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה

“‘RAB'be sunulacak esenlik kurbanının yasası şudur:

12 אם על תודה יקריבנו--והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן

Eğer adam sunusunu RAB'be şükretmek için sunuyorsa, sunusunun yanısıra zeytinyağıyla yoğrulmuş mayasız pideler, üzerine zeytinyağı sürülmüş mayasız yufkalar ve iyice karıştırılmış ince undan yağla yoğrulmuş mayasız pideler de sunacak.

13 על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו

RAB'be şükretmek için, esenlik sunusunu mayalı ekmek pideleriyle birlikte sunacak.

14 והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים--לו יהיה

Her sunudan birini RAB'be bağış sunusu olarak sunacak ve o sunu esenlik sunusunun kanını sunağa döken kâhinin olacak.

15 ובשר זבח תודת שלמיו--ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר

RAB'be şükretmek için sunulan esenlik kurbanının eti, sununun sunulduğu gün yenecek, sabaha bırakılmayacak.

16 ואם נדר או נדבה זבח קרבנו--ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל

“‘Biri gönülden verilen bir sunu ya da dilediği adağı sunmak istiyorsa, kurbanın eti sununun sunulduğu gün yenecek, artakalırsa ertesi güne bırakılabilecek.

17 והנותר מבשר הזבח--ביום השלישי באש ישרף

Ancak üçüncü güne bırakılan kurban eti yakılacak.

18 ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה--המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא

Esenlik kurbanının eti üçüncü gün yenirse sunu kabul edilmeyecek, geçerli sayılmayacak. Çünkü et kirlenmiş sayılır ve her yiyen suçunun cezasını çekecektir.

19 והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל--באש ישרף והבשר--כל טהור יאכל בשר

“‘Kirli sayılan herhangi bir şeye dokunan et yenmemeli, yakılmalıdır. Öteki etlere gelince, temiz sayılan bir insan o etlerden yiyebilir.

20 והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה

Ama biri kirli sayıldığı sürece RAB'be sunulan esenlik kurbanının etini yerse, halkın arasından atılacak.

21 ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה

Ayrıca kirli sayılan herhangi bir şeye, insandan kaynaklanan bir kirliliğe, kirli bir hayvana ya da kirli ve iğrenç bir şeye dokunup da RAB'be sunulan esenlik kurbanının etinden yiyen biri halkın arasından atılacak.’”

22 וידבר יהוה אל משה לאמר

RAB Musa'ya şöyle dedi:

23 דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז--לא תאכלו

“İsrail halkına de ki, ‘İster sığır, ister koyun ya da keçi yağı olsun, hayvan yağı yemeyeceksiniz.

24 וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו

Kendiliğinden ölen ya da yabanıl hayvanların parçaladığı bir hayvanın yağı başka şeyler için kullanılabilir, ama hiçbir zaman yenmemeli.

25 כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה--ונכרתה הנפש האכלת מעמיה

Kim yakılan ve RAB'be sunulan hayvanlardan birinin yağını yerse, halkımın arasından atılacak.

26 וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה

Nerede yaşarsanız yaşayın, hiçbir kuşun ya da hayvanın kanını yemeyeceksiniz.

27 כל נפש אשר תאכל כל דם--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה

Kan yiyen herkes halkımın arasından atılacak.’”

28 וידבר יהוה אל משה לאמר

RAB Musa'ya şöyle dedi:

29 דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה--יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו

“İsrail halkına de ki, ‘RAB'be esenlik kurbanı sunmak isteyen biri, esenlik kurbanının bir parçasını RAB'be sunmalı.

30 ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו--את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה

RAB için yakılan sunusunu kendi eliyle getirmeli. Hayvanın yağını döşüyle birlikte getirecek ve döş RAB'bin huzurunda sallamalık bir sunu olarak sallanacak.

31 והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו

Kâhin yağı sunağın üzerinde yakacak, ama döş Harun'la oğullarının olacak.

32 ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם

Esenlik kurbanlarınızın sağ budunu bağış olarak kâhine vereceksiniz.

33 המקריב את דם השלמים ואת החלב--מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה

Harunoğulları arasında esenlik sunusunun kanını ve yağını kim sunuyorsa, sağ but onun payı olacak.

34 כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל

İsrail halkının sunduğu esenlik kurbanlarından sallamalık döşü ve bağış olarak sunulan budu aldım. İsrail halkının payı olarak bunları sonsuza dek Kâhin Harun'la oğullarına verdim.’”

35 זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה

Harun'la oğulları kâhin atandıkları gün RAB için yakılan sunulardan paylarına bu düştü.

36 אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל--חקת עולם לדרתם

RAB onları meshettiği gün İsrail halkına buyruk vermişti. Adağın bu parçaları gelecek kuşaklar boyunca onların payı olacaktı.

37 זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים--ולזבח השלמים

Yakmalık, tahıl, suç, günah, atanma sunularının ve esenlik kurbanlarının yasası budur.

38 אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה--במדבר סיני

RAB, bu buyruğu çölde, Sina Dağı'nda İsrail halkından kendisine sunu sunmalarını istediği gün Musa'ya vermişti.