< ויקרא 7 >
וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא | 1 |
Or c'est ici la loi de [l'oblation pour le] délit; c'est une chose très-sainte.
במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב | 2 |
Au même lieu où l'on égorgera l'holocauste, on égorgera [la victime] pour le délit; et on en répandra le sang sur l'autel à l'entour.
ואת כל חלבו יקריב ממנו--את האליה ואת החלב המכסה את הקרב | 3 |
Puis on en offrira toute la graisse, avec sa queue, et toute la graisse qui couvre les entrailles.
ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה | 4 |
Et on en ôtera les deux rognons, et la graisse qui est sur eux jusque sur les flancs, et la taie qui est sur le foie [pour la mettre] sur les deux rognons.
והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא | 5 |
Et le Sacrificateur fera fumer [toutes] ces choses sur l'autel en offrande faite par feu à l'Eternel; c'est [un sacrifice pour] le délit.
כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא | 6 |
Tout mâle d'entre les sacrificateurs en mangera; il sera mangé dans un lieu saint, [car] c'est une chose très-sainte.
כחטאת כאשם--תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה | 7 |
[L'oblation pour] le délit sera semblable [à l'oblation pour] le péché; il y aura une même loi pour les deux: [et la victime] appartiendra au Sacrificateur qui aura fait propitiation par elle.
והכהן--המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה | 8 |
Et le Sacrificateur qui offre l'holocauste pour quelqu'un, aura la peau de l'holocauste qu'il aura offert.
וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת--לכהן המקריב אתה לו תהיה | 9 |
Et tout gâteau cuit au four, et qui sera apprêté en la poêle, ou sur la plaque, appartiendra au Sacrificateur qui l'offre.
וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה--לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו | 10 |
Mais tout gâteau pétri à l'huile, ou sec, sera également pour tous les fils d'Aaron.
וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה | 11 |
Et c'est ici la Loi du Sacrifice de prospérités qu'on offrira à l'Eternel.
אם על תודה יקריבנו--והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן | 12 |
Si quelqu'un l'offre pour rendre grâce, il offrira avec le Sacrifice d'action de grâces des tourteaux sans levain pétris à l'huile, et des beignets sans levain oints d'huile, et de la fleur de farine rissolée en tourteaux pétris à l'huile.
על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו | 13 |
Il offrira avec ces tourteaux du pain levé pour son offrande avec le sacrifice d'action de grâces pour ses prospérités.
והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים--לו יהיה | 14 |
Et il en offrira une pièce de toutes les espèces qu'il offrira pour oblation élevée à l'Eternel; [et] cela appartiendra au Sacrificateur qui répandra le sang du sacrifice de prospérités.
ובשר זבח תודת שלמיו--ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר | 15 |
Mais la chair du sacrifice d'action de grâces de ses prospérités sera mangée le jour qu'elle sera offerte; on n'en laissera rien jusqu'au matin.
ואם נדר או נדבה זבח קרבנו--ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל | 16 |
Que si le sacrifice de son offrande est un vœu, ou une offrande volontaire, il sera mangé le jour qu'on aura offert son sacrifice; et s'il y en a quelque reste, on le mangera le lendemain.
והנותר מבשר הזבח--ביום השלישי באש ישרף | 17 |
Mais ce qui sera demeuré de reste de la chair du sacrifice, sera brûlé au feu le troisième jour.
ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה--המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא | 18 |
Que si on mange de la chair du sacrifice de ses prospérités le troisième jour, celui qui l'aura offert ne sera point agréé, [et] il ne lui sera point imputé comme une bonne action, ce sera une abomination, et la personne qui en aura mangé, portera son iniquité.
והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל--באש ישרף והבשר--כל טהור יאכל בשר | 19 |
Et la chair [de ce sacrifice] qui aura touché quelque chose de souillé, ne se mangera point, elle sera brûlée au feu; mais quiconque sera net, mangera de cette chair.
והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה | 20 |
Car une personne qui mangera de la chair du sacrifice de prospérités, laquelle appartient à l'Eternel, et qui aura sur soi quelque souillure, cette personne-là sera retranchée d'entre ses peuples.
ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה | 21 |
Si une personne touche quelque chose de souillé, soit souillure d'homme, soit bête souillée, ou telle autre chose souillée, et qu'il mange de la chair du sacrifice de prospérités, laquelle appartient à l'Eternel, cette personne-là sera retranchée d'entre ses peuples.
וידבר יהוה אל משה לאמר | 22 |
L'Eternel parla aussi à Moïse, en disant:
דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז--לא תאכלו | 23 |
Parle aux enfants d'Israël, et leur dis: Vous ne mangerez aucune graisse de bœuf ni d'agneau, ni de chèvre.
וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו | 24 |
On pourra bien se servir pour tout autre usage de la graisse d'une bête morte, ou de la graisse d'une bête déchirée [par les bêtes sauvages], mais vous n'en mangerez point.
כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה--ונכרתה הנפש האכלת מעמיה | 25 |
Car quiconque mangera de la graisse d'une bête dont on offre [la graisse] en sacrifice par feu à l'Eternel, la personne qui en aura mangé, sera retranchée d'entre ses peuples.
וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה | 26 |
Dans aucune de vos demeures vous ne mangerez point de sang, soit d'oiseaux, soit d'autres bêtes.
כל נפש אשר תאכל כל דם--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה | 27 |
Toute personne qui aura mangé de quelque sang que ce soit, sera retranchée d'entre ses peuples.
וידבר יהוה אל משה לאמר | 28 |
L'Eternel parla aussi à Moïse, en disant:
דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה--יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו | 29 |
Parle aux enfants d'Israël, et leur dis: Celui qui offrira le sacrifice de ses prospérités à l'Eternel, apportera à l'Eternel son offrande, [qu'il prendra] du sacrifice de ses prospérités.
ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו--את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה | 30 |
Ses mains, [dis-je], apporteront les offrandes de l'Eternel qui se font par feu, [c'est à savoir] la graisse, il l'apportera avec la poitrine, [offrant] la poitrine pour la tournoyer en offrande tournoyée devant l'Eternel.
והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו | 31 |
Puis le Sacrificateur fera fumer la graisse sur l'autel; mais la poitrine appartiendra à Aaron et à ses fils.
ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם | 32 |
Vous donnerez aussi au Sacrificateur pour offrande élevée, l'épaule droite de vos sacrifices de prospérités.
המקריב את דם השלמים ואת החלב--מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה | 33 |
Celui d'entre les fils d'Aaron qui offrira le sang et la graisse des sacrifices de prospérités, aura pour sa part l'épaule droite.
כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל | 34 |
Car j'ai pris des enfants d'Israël la poitrine de tournoiement, et l'épaule d'élévation, de tous les sacrifices de leurs prospérités, et je les ai données à Aaron Sacrificateur, et à ses fils, par ordonnance perpétuelle, [les ayant prises] des enfants d'Israël.
זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה | 35 |
C'est là [le droit] de l'onction d'Aaron et de l'onction de ses fils sur ces offrandes de l'Eternel faites par feu, depuis le jour qu'on les aura présentés pour exercer la sacrificature à l'Eternel.
אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל--חקת עולם לדרתם | 36 |
Et ce que l'Eternel a commandé qui leur fût donné par les enfants d'Israël, depuis le jour qu'on les aura oints, pour être une ordonnance perpétuelle dans leurs âges.
זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים--ולזבח השלמים | 37 |
Telle est donc la loi de l'holocauste, du gâteau, [du sacrifice pour] le péché, et du [sacrifice pour le] délit, et des consécrations, et du sacrifice de prospérités.
אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה--במדבר סיני | 38 |
Laquelle l'Eternel ordonna à Moïse sur la montagne de Sinaï; lorsqu'il commanda aux enfants d'Israël d'offrir leurs offrandes à l'Eternel dans le désert de Sinaï.