ויקרא 7

1 וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא

“‘This is the Torah ·Teaching· of the fault incurring guilt offering. It is most holy.

2 במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב

In the place where they kill the burnt offering, he shall kill the fault incurring guilt offering; and its blood he shall sprinkle around on the altar.

3 ואת כל חלבו יקריב ממנו--את האליה ואת החלב המכסה את הקרב

He shall offer all of its fat: the fat tail, and the fat that covers the innards,

4 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה

and the two kidneys, and the fat that is on them, which is by the loins, and the cover on the liver, with the kidneys, shall he take away;

5 והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא

and the priest shall burn them on the altar for an offering made by fire to Adonai: it is a fault incurring guilt offering.

6 כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא

Every male among the priests may eat of it. It shall be eaten in a holy place. It is most holy.

7 כחטאת כאשם--תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה

“‘As is the habitual sin ·miss the mark· offering, so is the fault incurring guilt offering; there is one Torah ·Teaching· for them. The priest who makes atonement with them shall have it.

8 והכהן--המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה

The priest who offers any man’s burnt offering, even the priest shall have for himself the skin of the burnt offering which he has offered.

9 וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת--לכהן המקריב אתה לו תהיה

Every meal offering that is baked in the oven, and all that is dressed in the pan, and on the griddle, shall be the priest’s who offers it.

10 וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה--לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו

Every meal offering, mixed with oil or dry, belongs to all the sons of Aaron [Light-bringer], one as well as another.

11 וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה

“‘This is the Torah ·Teaching· of the sacrifice of peace offerings, which one shall offer to Adonai.

12 אם על תודה יקריבנו--והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן

If he offers it for a thanksgiving, then he shall offer with the sacrifice of thanksgiving unleavened cakes mixed with oil, and unleavened wafers anointed with oil, and cakes mixed with oil.

13 על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו

With cakes of leavened bread he shall offer his offering with the sacrifice of his peace offerings for thanksgiving.

14 והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים--לו יהיה

Of it he shall offer one out of each offering for a heave offering to Adonai. It shall be the priest’s who sprinkles the blood of the peace offerings.

15 ובשר זבח תודת שלמיו--ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר

The flesh of the sacrifice of his peace offerings for thanksgiving shall be eaten on the day of his offering. He shall not leave any of it until the morning.

16 ואם נדר או נדבה זבח קרבנו--ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל

“‘But if the sacrifice of his offering is a vow, or a free will offering, it shall be eaten on the day that he offers his sacrifice; and on the next day what remains of it shall be eaten:

17 והנותר מבשר הזבח--ביום השלישי באש ישרף

but what remains of the meat of the sacrifice on the third day shall be burned with fire.

18 ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה--המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא

If any of the meat of the sacrifice of his peace offerings is eaten on the third day, it will not be accepted, and it shall not be credited to him who offers it. It will be an abomination, and the soul who eats any of it will bear his depravity (moral evil).

19 והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל--באש ישרף והבשר--כל טהור יאכל בשר

“‘The meat that touches any unclean thing shall not be eaten. It shall be burned with fire. As for the meat, everyone who is clean may eat it;

20 והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה

but the soul who eats of the meat of the sacrifice of peace offerings, that belongs to Adonai, having his uncleanness on him, that soul shall be cut off from his people.

21 ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה

When anyone touches any unclean thing, the uncleanness of man, or an unclean animal, or any unclean abomination, and eats some of the meat of the sacrifice of peace offerings, which belong to Adonai, that soul shall be cut off from his people.’”

22 וידבר יהוה אל משה לאמר

Adonai spoke to Moses [Drawn out], saying,

23 דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז--לא תאכלו

“Speak to the children of Israel [God prevails], saying, ‘You shall eat no fat, of bull, or sheep, or goat.

24 וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו

The fat of that which dies of itself, and the fat of that which is torn of animals, may be used for any other service, but you shall in no way eat of it.

25 כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה--ונכרתה הנפש האכלת מעמיה

For whoever eats the fat of the animal, of which men offer an offering made by fire to Adonai, even the soul who eats it shall be cut off from his people.

26 וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה

You shall not eat any blood, whether it is of bird or of animal, in any of your dwellings.

27 כל נפש אשר תאכל כל דם--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה

Whoever it is who eats any blood, that soul shall be cut off from his people.’”

28 וידבר יהוה אל משה לאמר

Adonai spoke to Moses [Drawn out], saying,

29 דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה--יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו

“Speak to the children of Israel [God prevails], saying, ‘He who offers the sacrifice of his peace offerings to Adonai shall bring his offering to Adonai out of the sacrifice of his peace offerings.

30 ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו--את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה

With his own hands he shall bring the offerings of Adonai made by fire. He shall bring the fat with the breast, that the breast may be waved for a wave offering before Adonai.

31 והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו

The priest shall burn the fat on the altar, but the breast shall be Aaron [Light-bringer]’s and his sons’.

32 ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם

The right thigh you shall give to the priest for a heave offering out of the sacrifices of your peace offerings.

33 המקריב את דם השלמים ואת החלב--מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה

He among the sons of Aaron [Light-bringer] who offers the blood of the peace offerings, and the fat, shall have the right thigh for a portion.

34 כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל

For the breast that is waved and the thigh that is raised I have taken from the children of Israel [God prevails] out of the sacrifices of their peace offerings, and have given them to Aaron [Light-bringer] the priest and to his sons as their chok ·portion· forever from the children of Israel [God prevails].’”

35 זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה

This is the anointing portion of Aaron [Light-bringer], and the anointing portion of his sons, out of the offerings of Adonai made by fire, in the day when he presented them to minister to Adonai in the priest’s office;

36 אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל--חקת עולם לדרתם

which Adonai enjoined to be given them of the children of Israel [God prevails], in the day that he anointed them, by a regulation forever throughout all their generations.

37 זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים--ולזבח השלמים

This is the Torah ·Teaching· of the burnt offering, of the meal offering, and of the habitual sin ·miss the mark· offering, and of the fault incurring guilt offering, and of the consecration, and of the sacrifice of peace offerings;

38 אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה--במדבר סיני

which Adonai enjoined Moses [Drawn out] in Mount Sinai [Thorn], in the day that he enjoined the children of Israel [God prevails] to offer their offerings to Adonai, in the wilderness of Sinai [Thorn].