ויקרא 7

1 וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא

“And this [is] a law of the guilt-offering: it [is] most holy;

2 במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב

in the place where they slaughter the burnt-offering they slaughter the guilt-offering, and he sprinkles its blood on the altar all around,

3 ואת כל חלבו יקריב ממנו--את האליה ואת החלב המכסה את הקרב

and he brings near all its fat from it, the fat tail, and the fat which is covering the innards,

4 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה

and the two kidneys, and the fat which [is] on them, which [is] on the flanks, and the redundance on the liver above the kidneys—he turns it aside;

5 והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא

and the priest has made them an incense on the altar, a fire-offering to YHWH; it [is] a guilt-offering.

6 כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא

Every male among the priests eats it; it is eaten in a holy place—it [is] most holy;

7 כחטאת כאשם--תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה

as [is] a sin-offering, so [is] a guilt-offering; one law [is] for them; the priest who makes atonement by it—it is his.

8 והכהן--המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה

And the priest who is bringing any man’s burnt-offering near, the skin of the burnt-offering which he has brought near, it is the priest’s, his own;

9 וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת--לכהן המקריב אתה לו תהיה

and every present which is baked in an oven, and all done in a frying-pan, and on a griddle, [is] the priest’s who is bringing it near; it is his;

10 וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה--לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו

and every present, mixed with oil or dry, is for all the sons of Aaron—one as another.

11 וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה

And this [is] a law of the sacrifice of the peace-offerings which [one] brings near to YHWH:

12 אם על תודה יקריבנו--והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן

if he brings it near for a thank-offering, then he has brought near with the sacrifice of thank-offering unleavened cakes mixed with oil, and thin unleavened cakes anointed with oil, and of stirred flour cakes mixed with oil;

13 על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו

besides the cakes, he brings fermented bread near [with] his offering, besides the sacrifice of thank-offering of his peace-offerings;

14 והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים--לו יהיה

and he has brought near from it one [cake] from every offering [as] a raised-offering to YHWH for the priest who is sprinkling the blood of the peace-offerings; it is for him;

15 ובשר זבח תודת שלמיו--ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר

as for the flesh of the sacrifice of the thank-offering of his peace-offerings, it is eaten in the day of his offering; he does not leave of it until morning.

16 ואם נדר או נדבה זבח קרבנו--ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל

And if the sacrifice of his offering [is] a vow or free-will offering, it is eaten in the day of his bringing his sacrifice near; and on the next day the remnant of it is also eaten;

17 והנותר מבשר הזבח--ביום השלישי באש ישרף

and the remnant of the flesh of the sacrifice is burned with fire on the third day;

18 ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה--המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא

and if any of the flesh of the sacrifice of his peace-offerings is eaten at all on the third day, it is not pleasing; it is not reckoned for him who is bringing it near; it is an abomination, and the person who is eating of it bears his iniquity.

19 והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל--באש ישרף והבשר--כל טהור יאכל בשר

And the flesh which comes against any unclean thing is not eaten; it is burned with fire; as for the flesh, every clean one eats of the flesh;

20 והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה

and the person who eats of the flesh of the sacrifice of the peace-offerings which [are] YHWH’s, and his uncleanness [is] on him, indeed, that person has been cut off from his people.

21 ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה

And when a person comes against anything unclean, of the uncleanness of man, or of the uncleanness of beasts, or of any unclean teeming creature, and has eaten of the flesh of the sacrifice of the peace-offerings which [are] YHWH’s, indeed, that person has been cut off from his people.”

22 וידבר יהוה אל משה לאמר

And YHWH speaks to Moses, saying,

23 דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז--לא תאכלו

“Speak to the sons of Israel, saying, You do not eat any fat of ox, and sheep, and goat;

24 וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו

and the fat of a carcass, and the fat of a torn thing, is prepared for any work, but you certainly do not eat it;

25 כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה--ונכרתה הנפש האכלת מעמיה

for whoever eats the fat of the beast, of which [one] brings near [as] a fire-offering to YHWH, indeed, the person who eats [it] has been cut off from his people.

26 וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה

And you do not eat any blood in all your dwellings, of bird, or of beast;

27 כל נפש אשר תאכל כל דם--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה

any person who eats any blood, indeed, that person has been cut off from his people.”

28 וידבר יהוה אל משה לאמר

And YHWH speaks to Moses, saying,

29 דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה--יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו

“Speak to the sons of Israel, saying, He who is bringing the sacrifice of his peace-offerings near to YHWH brings in his offering to YHWH from the sacrifice of his peace-offerings;

30 ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו--את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה

his own hands bring in the fire-offerings of YHWH; the fat beside the breast—he brings it in with the breast to wave it [as] a wave-offering before YHWH.

31 והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו

And the priest has made incense with the fat on the altar, and the breast has been Aaron’s and his sons;

32 ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם

and you give the right leg to the priest [as] a raised-offering of the sacrifices of your peace-offerings;

33 המקריב את דם השלמים ואת החלב--מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה

he from the sons of Aaron who is bringing the blood of the peace-offerings and the fat near—the right leg is for a portion for him.

34 כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל

For I have taken the breast of the wave-offering and the leg of the raised-offering from the sons of Israel, from the sacrifices of their peace-offerings, and I give them to Aaron the priest, and to his sons, by a continuous statute, from the sons of Israel.”

35 זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה

This [is] an anointed portion [for] Aaron, and an anointed portion [for] his sons out of the fire-offerings of YHWH, in the day he has brought them near to act as priest of YHWH,

36 אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל--חקת עולם לדרתם

which YHWH has commanded to give to them from the sons of Israel, in the day of His anointing them—a continuous statute throughout their generations.

37 זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים--ולזבח השלמים

This [is] the law for burnt-offering, for present, and for sin-offering, and for guilt-offering, and for consecrations, and for a sacrifice of the peace-offerings,

38 אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה--במדבר סיני

which YHWH has commanded Moses in Mount Sinai, in the day of His commanding the sons of Israel to bring their offerings near to YHWH, in the wilderness of Sinai.