ויקרא 7

1 וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא

And this is the law of the trespass-offering: It is most holy.

2 במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב

On the place where they kill the burnt-offering shall they kill the trespass-offering; and the blood thereof shall be sprinkled upon the altar round about.

3 ואת כל חלבו יקריב ממנו--את האליה ואת החלב המכסה את הקרב

And all its fat shall be offered up from it; the rump, and the fat that covereth the inwards,

4 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה

And the two kidneys, and the fat that is on them, which is on the flanks, and the midriff above the liver, with the kidneys shall he remove the same:

5 והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא

And the priest shall burn them upon the altar for an offering made by fire unto the Lord; it is a trespass-offering.

6 כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא

Every male among the priests may eat thereof; in a holy place shall it be eaten: it is most holy.

7 כחטאת כאשם--תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה

As the sin-offering is, so is the trespass-offering; there is one law for them: the priest that maketh atonement therewith, his shalt it be.

8 והכהן--המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה

And the priest that offereth any man's burnt-offering, —the skin of the burnt-offering which he hath offered shall belong to this priest alone.

9 וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת--לכהן המקריב אתה לו תהיה

And every meat-offering that is baked in the oven, and all that is dressed in the deep pan, and in the flat pan, shall belong to the priest that offereth it alone.

10 וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה--לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו

And every meat-offering which is mingled with oil, or dry, shall belong to all the sons of Aaron, to one as much as the other.

11 וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה

And this is the law of the sacrifice of peace-offering, which one may happen to offer unto the Lord.

12 אם על תודה יקריבנו--והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן

If he offer it for a thanksgiving, then shall he offer with the sacrifice of thanksgiving unleavened cakes mingled with oil, and unleavened wafers anointed with oil, and fine flour, well sodden, made into cakes mingled with oil.

13 על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו

Together with cakes of leavened bread shall he bring his offering, with the sacrifice of his thanksgiving peace-offering.

14 והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים--לו יהיה

And he shall offer thereof one out of every oblation for a heave-offering unto the Lord; to the priest that sprinkleth the blood of the peace-offering—to him shall it belong.

15 ובשר זבח תודת שלמיו--ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר

And the flesh of the sacrifice of his thanksgiving-peace-offering shall be eaten the same day that it is offered; he shall not leave any of it until the morning.

16 ואם נדר או נדבה זבח קרבנו--ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל

But if the sacrifice of his offering be a vow, or a voluntary offering, it shall be eaten the same day that he offereth his sacrifice: and on the morrow also shall what is left thereof be eaten.

17 והנותר מבשר הזבח--ביום השלישי באש ישרף

But what is left of the flesh of the sacrifice, on the third day shall it be burnt with fire.

18 ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה--המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא

And if the intention was to eat of the flesh of the sacrifice of his peace-offering on the third day, it shall not be favorably received; to him who offereth it shall it not be accounted; it shall be an abomination, and the person that eateth of it shall bear his iniquity.

19 והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל--באש ישרף והבשר--כל טהור יאכל בשר

And the flesh, that toucheth any unclean thing, shall not be eaten, with fire shall it be burnt: and as for the flesh, every one that is clean may eat thereof.

20 והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה

But the person that eateth the flesh of the sacrifice of peace-offering, that pertaineth unto the Lord, having his uncleanness upon him, even that person shall be cut off from his people.

21 ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה

And any person that toucheth any unclean thing, as the uncleanness of man, or any unclean beast, or any abominable unclean thing, and eateth of the flesh of the sacrifice of peace-offering, which pertaineth unto the Lord, even that person shall be cut off from his people.

22 וידבר יהוה אל משה לאמר

And the Lord spoke unto Moses, saying,

23 דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז--לא תאכלו

Speak unto the children of Israel, saying, Every manner of fat, of ox, or of sheep, or of goat shall ye not eat.

24 וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו

And the fat of a beast that dieth of itself, and the fat of that which is torn by beasts, may be used for any manner of work, but ye shall in no wise eat of it.

25 כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה--ונכרתה הנפש האכלת מעמיה

For whosoever eateth the fat of the cattle, of which one can offer an offering made by fire unto the Lord, even the person that eateth it shall be cut off from his people.

26 וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה

Moreover ye shall eat no manner of blood, in any of your dwellings, whether it be of fowl or of cattle.

27 כל נפש אשר תאכל כל דם--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה

Whatsoever person it be that eateth any manner of blood, even that person shall be cut off from his people.

28 וידבר יהוה אל משה לאמר

And the Lord spoke unto Moses, saying,

29 דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה--יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו

Speak unto the children of Israel, saying, He that offereth the sacrifice of his peace-offering unto the Lord shall bring his oblation unto the Lord from the sacrifice of his peace-offering.

30 ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו--את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה

His own hands shall bring it, as the fire-offerings of the Lord: the fat with the breast shall he bring, the breast that it may be waved for a wave-offering before the Lord.

31 והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו

And the priest shall burn the fat upon the altar; but the breast shall belong to Aaron and to his sons.

32 ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם

And the right shoulder shall ye give unto the priest for a heave-offering, of the sacrifices of your peace-offerings.

33 המקריב את דם השלמים ואת החלב--מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה

The one that offereth the blood of the peace-offerings and the fat, among the sons of Aaron, shall have the right shoulder for his part.

34 כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל

For the breast which hath been waved and the shoulder which hath been lifted up have I taken from the children of Israel from the sacrifices of their peace-offerings; and I have given them unto Aaron the priest and unto his sons as a fixed portion for ever from the children of Israel.

35 זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה

This is the portion of the anointing of Aaron, and of the anointing of his sons, from the fire-offerings of the Lord, on the day when he brought them near to become priests unto the Lord;

36 אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל--חקת עולם לדרתם

Which the Lord commanded to give unto them, on the day that he anointed them, from the children of Israel, as a fixed portion for ever throughout their generations.

37 זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים--ולזבח השלמים

This is the law of the burnt-offering, of the meat-offering, and of the sin-offering, and of the trespass-offering, and of the consecration-offering, and of the sacrifice of the peace-offering;

38 אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה--במדבר סיני

Which the Lord commanded Moses on mount Sinai, on the day that be commanded the children of Israel to offer their oblations unto the Lord, in the wilderness of Sinai.