< ויקרא 7 >

וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא 1
“Now this is the law of the guilt offering, which is most holy:
במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב 2
The guilt offering must be slaughtered in the place where the burnt offering is slaughtered, and the priest shall sprinkle its blood on all sides of the altar.
ואת כל חלבו יקריב ממנו--את האליה ואת החלב המכסה את הקרב 3
And all the fat from it shall be offered: the fat tail, the fat that covers the entrails,
ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה 4
both kidneys with the fat on them near the loins, and the lobe of the liver, which is to be removed with the kidneys.
והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא 5
The priest shall burn them on the altar as an offering made by fire to the LORD; it is a guilt offering.
כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא 6
Every male among the priests may eat of it. It must be eaten in a holy place; it is most holy.
כחטאת כאשם--תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה 7
The guilt offering is like the sin offering; the same law applies to both. It belongs to the priest who makes atonement with it.
והכהן--המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה 8
As for the priest who presents a burnt offering for anyone, the hide of that offering belongs to him.
וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת--לכהן המקריב אתה לו תהיה 9
Likewise, every grain offering that is baked in an oven or cooked in a pan or on a griddle belongs to the priest who presents it,
וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה--לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו 10
and every grain offering, whether dry or mixed with oil, belongs equally to all the sons of Aaron.
וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה 11
Now this is the law of the peace offering that one may present to the LORD:
אם על תודה יקריבנו--והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן 12
If he offers it in thanksgiving, then along with the sacrifice of thanksgiving he shall offer unleavened cakes mixed with olive oil, unleavened wafers coated with oil, and well-kneaded cakes of fine flour mixed with oil.
על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו 13
Along with his peace offering of thanksgiving he is to present an offering with cakes of leavened bread.
והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים--לו יהיה 14
From the cakes he must present one portion of each offering as a contribution to the LORD. It belongs to the priest who sprinkles the blood of the peace offering.
ובשר זבח תודת שלמיו--ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר 15
The meat of the sacrifice of his peace offering of thanksgiving must be eaten on the day he offers it; none of it may be left until morning.
ואם נדר או נדבה זבח קרבנו--ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל 16
If, however, the sacrifice he offers is a vow or a freewill offering, it shall be eaten on the day he presents his sacrifice, but the remainder may be eaten on the next day.
והנותר מבשר הזבח--ביום השלישי באש ישרף 17
But any meat of the sacrifice remaining until the third day must be burned up.
ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה--המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא 18
If any of the meat from his peace offering is eaten on the third day, it will not be accepted. It will not be credited to the one who presented it; it shall be an abomination, and the one who eats of it shall bear his iniquity.
והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל--באש ישרף והבשר--כל טהור יאכל בשר 19
Meat that touches anything unclean must not be eaten; it is to be burned up. As for any other meat, anyone who is ceremonially clean may eat it.
והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה 20
But if anyone who is unclean eats meat from the peace offering that belongs to the LORD, that person must be cut off from his people.
ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה 21
If one touches anything unclean, whether human uncleanness, an unclean animal, or any unclean, detestable thing, and then eats any of the meat of the peace offering that belongs to the LORD, that person must be cut off from his people.”
וידבר יהוה אל משה לאמר 22
Then the LORD said to Moses,
דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז--לא תאכלו 23
“Speak to the Israelites and say, ‘You are not to eat any of the fat of an ox, a sheep, or a goat.
וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו 24
The fat of an animal found dead or mauled by wild beasts may be used for any other purpose, but you must not eat it.
כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה--ונכרתה הנפש האכלת מעמיה 25
If anyone eats the fat of an animal from which an offering made by fire may be presented to the LORD, the one who eats it must be cut off from his people.
וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה 26
You must not eat the blood of any bird or animal in any of your dwellings.
כל נפש אשר תאכל כל דם--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה 27
If anyone eats blood, that person must be cut off from his people.’”
וידבר יהוה אל משה לאמר 28
Then the LORD said to Moses,
דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה--יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו 29
“Speak to the Israelites and say, ‘Anyone who presents a peace offering to the LORD must bring it as his sacrifice to the LORD.
ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו--את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה 30
With his own hands he is to bring the offerings made by fire to the LORD; he shall bring the fat, together with the breast, and wave the breast as a wave offering before the LORD.
והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו 31
The priest is to burn the fat on the altar, but the breast belongs to Aaron and his sons.
ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם 32
And you are to give the right thigh to the priest as a contribution from your peace offering.
המקריב את דם השלמים ואת החלב--מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה 33
The son of Aaron who presents the blood and fat of the peace offering shall have the right thigh as a portion.
כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל 34
I have taken from the sons of Israel the breast of the wave offering and the thigh of the contribution of their peace offerings, and I have given them to Aaron the priest and his sons as a permanent portion from the sons of Israel.’”
זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה 35
This is the portion of the offerings made by fire to the LORD for Aaron and his sons since the day they were presented to serve the LORD as priests.
אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל--חקת עולם לדרתם 36
On the day they were anointed, the LORD commanded that this be given them by the sons of Israel. It is a permanent portion for the generations to come.
זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים--ולזבח השלמים 37
This is the law of the burnt offering, the grain offering, the sin offering, the guilt offering, the ordination offering, and the peace offering,
אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה--במדבר סיני 38
which the LORD gave Moses on Mount Sinai on the day He commanded the Israelites to present their offerings to the LORD in the Wilderness of Sinai.

< ויקרא 7 >