< ויקרא 27 >
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר--בערכך נפשת ליהוה | 2 |
你告訴以色列子民說:若人以人身許願,應將人身的代價獻給上主,
והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף--בשקל הקדש | 3 |
二十隧道六十歲的男人,根據聖所的」協刻耳「,估價應是五十銀」協刻耳「;
ואם נקבה הוא--והיה ערכך שלשים שקל | 4 |
若是女人,估價應是三十」協刻耳「。
ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים שנה--והיה ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים | 5 |
由五歲到二十歲,若是男性,估價應是二十」協刻耳「,女性為十」協刻耳「。
ואם מבן חדש ועד בן חמש שנים--והיה ערכך הזכר חמשה שקלים כסף ולנקבה ערכך שלשת שקלים כסף | 6 |
由一月到五歲,若是男性,估價為五銀」協刻耳「;若是女性,估價為三銀」協刻耳「。
ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר--והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים | 7 |
六十歲以上的人,若是男性,估價為十五」協刻耳「,女性為十」協刻耳「。
ואם מך הוא מערכך--והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן על פי אשר תשיג יד הנדר--יעריכנו הכהן | 8 |
但若是人窮,不能支付這估價,應帶他到司祭面前。司祭估定他的價格;司祭要按許願人的財力,估定價格。獸類的估價
ואם בהמה--אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה קדש | 9 |
如所許的是可獻於上主作祭品的獸類獻於上主的任何走獸,應視為聖的,
לא יחליפנו ולא ימיר אתו טוב ברע--או רע בטוב ואם המר ימיר בהמה בבהמה והיה הוא ותמורתו יהיה קדש | 10 |
不可更換,不可替代,不能以好換壞,或以壞換好;如果人拿一隻走獸還另一隻,以前所許的和以後所換的,都應視為聖的。
ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן ליהוה--והעמיד את הבהמה לפני הכהן | 11 |
如所許的是一隻不潔,不堪獻於上主作祭品的走獸,就應將牠牽到司祭前,
והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה | 12 |
司祭估定牠的好壞;司祭估多少;就是多少;
ואם גאל יגאלנה--ויסף חמישתו על ערכך | 13 |
如許願的人願把牠贖回,除了司祭估定的價值外,還應加五分之一。[房屋的估價]
ואיש כי יקדש את ביתו קדש ליהוה--והעריכו הכהן בין טוב ובין רע כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום | 14 |
若人把自己的房屋,獻於上主,司祭應估定它的好壞;司祭估多少,就是多少。
ואם המקדיש--יגאל את ביתו ויסף חמישית כסף ערכך עליו--והיה לו | 15 |
如果獻房屋的人願再贖回,除估定的價值外,還應加五分之一,房屋才可歸他。[田地的估價]
ואם משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה--והיה ערכך לפי זרעו זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף | 16 |
若人將自己的一部份田產獻於上主,估價應按地播種所需要的數量;一」荷默爾「大麥種子,為五十銀」協刻耳「。
אם משנת היבל יקדיש שדהו--כערכך יקום | 17 |
若人由喜年起,獻了自己的田地,這個估價就是定價;
ואם אחר היבל יקדיש שדהו--וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרת עד שנת היבל ונגרע מערכך | 18 |
但如果在喜年以後獻自己的田地,司祭應按至喜年尚餘的數量給他估價,把估價減低。
ואם גאל יגאל את השדה המקדיש אתו ויסף חמשית כסף ערכך עליו--וקם לו | 19 |
如獻田地的人再願贖回,除司祭估定的價錢之外,還應加五分之一,田地仍歸於他;
ואם לא יגאל את השדה ואם מכר את השדה לאיש אחר--לא יגאל עוד | 20 |
但若他不但沒有把田地贖回反而賣給別人,不能再贖回;
והיה השדה בצאתו ביבל קדש ליהוה--כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו | 21 |
一到喜年,田地應退還時,應獻於上主,當作禁田,歸於司祭,成為他的產業。
ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו--יקדיש ליהוה | 22 |
若人將自己買來的田地,而非祖業,獻於上主,
וחשב לו הכהן את מכסת הערכך עד שנת היבל ונתן את הערכך ביום ההוא קדש ליהוה | 23 |
司祭就應估定這田地直到喜年所有的價值,那人應在當天支付你估定的價錢,這是歸上主的聖物。
בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו--לאשר לו אחזת הארץ | 24 |
一到喜年,這田地應退給賣田的人,歸於這塊田地的原有人。
וכל ערכך--יהיה בשקל הקדש עשרים גרה יהיה השקל | 25 |
一切估價都應按聖所的」「協刻耳」;一「協刻耳」等於二十「革辣」。[頭胎牲畜]
אך בכור אשר יבכר ליהוה בבהמה--לא יקדיש איש אתו אם שור אם שה ליהוה הוא | 26 |
至於頭胎牲畜,既是頭胎,應屬於上主,人不能再奉獻;不論是牛是羊,以屬於上主。
ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ויסף חמשתו עליו ואם לא יגאל ונמכר בערכך | 27 |
若是不潔牲畜的頭胎,人應照估價贖回,再加五分之一;如不贖回,應照估價賣掉。[禁物]
אך כל חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל אשר לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו--לא ימכר ולא יגאל כל חרם קדש קדשים הוא ליהוה | 28 |
凡照禁物法獻於上主之物,凡人所有的,不論是人,或是牲畜,或是一部份田產,便不可變賣,亦不可贖回;凡禁物都是屬於上主得至聖之物。
כל חרם אשר יחרם מן האדם--לא יפדה מות יומת | 29 |
凡照禁物法應處置的人,便佈可贖回,應將他處死。[什一之物]
וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ--ליהוה הוא קדש ליהוה | 30 |
凡土地的出產,或是田地的穀物,或是樹木的果實,十分之一應歸於上主,是獻於上主的聖物。
ואם גאל יגאל איש ממעשרו--חמשיתו יסף עליו | 31 |
人若願意把應獻的十分之一贖回一部份,除物價外,應另加五分之一。
וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט--העשירי יהיה קדש ליהוה | 32 |
凡牛群或羊群,由牧童杖下經過的每第十隻,亦即全群十分之一,應獻於上主;
לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל | 33 |
不應追究是好是壞,亦不可將牠更換;更換了,以前所有的和以後所換的,都應視為聖物,不得贖回」。
אלה המצות אשר צוה יהוה את משה--אל בני ישראל בהר סיני | 34 |
這是上主在西乃山為以色列子民向梅瑟吩咐的法令。