< ויקרא 26 >
לא תעשו לכם אלילם ופסל ומצבה לא תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה כי אני יהוה אלהיכם | 1 |
“You do not make idols for yourselves; and you do not set up carved image or standing image for yourselves; and you do not put a stone of imagery in your land, to bow yourselves to it; for I [am] your God YHWH.
את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה | 2 |
You keep My Sabbaths and you revere My sanctuary; I [am] YHWH.
אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם | 3 |
If you walk in My statutes, and you keep My commands, and have done them,
ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו | 4 |
then I have given your rains in their season, and the land has given her produce, and the tree of the field gives its fruit;
והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם | 5 |
and the threshing has reached to you, [and] the gathering, and the gathering reaches the sowing-[time]; and you have eaten your bread to satiety, and have dwelt confidently in your land.
ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם | 6 |
And I have given peace in the land, and you have lain down, and there is none causing trembling; and I have caused evil beasts to cease out of the land, and the sword does not pass over into your land.
ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב | 7 |
And you have pursued your enemies, and they have fallen before you by the sword;
ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב | 8 |
and five of you have pursued one hundred, and one hundred of you pursue a myriad; and your enemies have fallen before you by the sword.
ופניתי אליכם--והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את בריתי אתכם | 9 |
And I have turned to you, and have made you fruitful, and have multiplied you, and have established My covenant with you;
ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו | 10 |
and you have eaten old [store], and you bring out the old because of the new.
ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם | 11 |
And I have given My Dwelling Place in your midst, and My soul does not loathe you;
והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם | 12 |
and I have habitually walked in your midst, and have become your God, and you become My people;
אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות | 13 |
I [am] your God YHWH, who has brought you out of the land of the Egyptians, from being their servants; and I break the bars of your yoke and cause you to go erect.
ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה | 14 |
And if you do not listen to Me and do not do all these commands,
ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי | 15 |
and if you kick at My statutes, and if your soul loathes My judgments, so as not to do all My commands—to your breaking My covenant—
אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם | 16 |
I also do this to you: I have even appointed trouble over you, the consumption, and the burning fever, consuming eyes, and causing pain of soul; and you have sowed your seed in vain, and your enemies have eaten it;
ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם | 17 |
and I have set My face against you, and you have been struck before your enemies; and those hating you have ruled over you, and you have fled when there is none pursuing you.
ואם עד אלה--לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם | 18 |
And if up to these you [still] do not listen to Me—then I have added to discipline you sevenfold for your sins;
ושברתי את גאון עזכם ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה | 19 |
and I have broken the pride of your strength, and have made your heavens as iron, and your earth as bronze;
ותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו | 20 |
and your strength has been consumed in vain, and your land does not give her produce, and the tree of the land does not give its fruit.
ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי--ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם | 21 |
And if you walk with Me [in] opposition, and are not willing to listen to Me, then I have added to you a plague sevenfold, according to your sins,
והשלחתי בכם את חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם | 22 |
and sent the beast of the field against you, and it has bereaved you; and I have cut off your livestock, and have made you few, and your ways have been desolate.
ואם באלה--לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי | 23 |
And if by these you are not instructed by Me, and have walked with Me [in] opposition,
והלכתי אף אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם | 24 |
then I have walked—I also—with you in opposition, and have struck you, even I, sevenfold for your sins;
והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית ונאספתם אל עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד אויב | 25 |
and I have brought in a sword on you, executing the vengeance of a covenant; and you have been gathered to your cities, and I have sent pestilence into your midst, and you have been given into the hand of an enemy.
בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו | 26 |
In My breaking your staff of bread, then ten women have baked your bread in one oven, and have given back your bread by weight; and you have eaten and are not satisfied.
ואם בזאת--לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי | 27 |
And if for this you do not listen to Me, and have walked with Me in opposition,
והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם | 28 |
then I have walked with you in the fury of opposition, and have disciplined you, even I, sevenfold for your sins.
ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו | 29 |
And you have eaten [the] flesh of your sons; and you eat [the] flesh of your daughters.
והשמדתי את במתיכם והכרתי את חמניכם ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם | 30 |
And I have destroyed your high places, and cut down your images, and have put your carcasses on the carcasses of your idols, and My soul has loathed you;
ונתתי את עריכם חרבה והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם | 31 |
and I have made your cities a ruin, and have made your sanctuaries desolate, and I do not smell your refreshing fragrance;
והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה | 32 |
and I have made the land desolate, and your enemies who are dwelling in it have been astonished at it.
ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה | 33 |
And I scatter you among nations, and have drawn out a sword after you, and your land has been a desolation, and your cities are a ruin.
אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה | 34 |
Then the land enjoys its Sabbaths all the days of the desolation—and you [are] in the land of your enemies; then the land rests, and has enjoyed its Sabbaths;
כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה | 35 |
it rests all the days of the desolation [for] that which it has not rested in your Sabbaths, in your dwelling on it.
והנשארים בכם--והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת חרב ונפלו ואין רדף | 36 |
And those who are left of you—I have also brought a faintness into their heart in the lands of their enemies, and the sound of a leaf driven away has pursued them, and they have fled [as in] flight from a sword—and they have fallen, and there is none pursuing.
וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני איביכם | 37 |
And they have stumbled on one another, as from the face of a sword, and there is none pursuing, and you have no standing before your enemies,
ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם | 38 |
and you have perished among the nations, and the land of your enemies has consumed you.
והנשארים בכם ימקו בעונם בארצת איביכם ואף בעונת אבתם אתם ימקו | 39 |
And those who are left of you—they consume away in their iniquity, in the lands of your enemies; and also in the iniquities of their fathers, they consume away with them.
והתודו את עונם ואת עון אבתם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בקרי | 40 |
And [if] they have confessed their iniquity and the iniquity of their fathers, in their trespass which they have trespassed against Me, and also that they have walked with Me in opposition,
אף אני אלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם | 41 |
when I also walk in opposition to them, and have brought them into the land of their enemies—if then their uncircumcised heart is humbled, and then they accept the punishment of their iniquity—
וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר--והארץ אזכר | 42 |
then I have remembered My covenant [with] Jacob, and also My covenant [with] Isaac, and also My covenant [with] Abraham I remember, and I remember the land.
והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את עונם יען וביען--במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם | 43 |
And the land is left by them, and enjoys its Sabbaths, in the desolation without them, and they accept the punishment of their iniquity, because, even because, they have kicked against My judgments, and their soul has loathed My statutes,
ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם--להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם | 44 |
and also even this, in their being in the land of their enemies, I have not rejected them, nor have I loathed them, to consume them, to break My covenant with them; for I [am] their God YHWH—
וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים--אני יהוה | 45 |
then I have remembered for them the covenant of the ancestors, whom I brought forth out of the land of Egypt before the eyes of the nations to become their God; I [am] YHWH.”
אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל--בהר סיני ביד משה | 46 |
These [are] the statutes, and the judgments, and the laws, which YHWH has given between Him and the sons of Israel in Mount Sinai, by the hand of Moses.