< ויקרא 25 >
וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר | 1 |
Ítem, Jehová habló a Moisés en el monte de Sinaí, diciendo:
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם--ושבתה הארץ שבת ליהוה | 2 |
Habla a los hijos de Israel, y díles: Cuando hubiereis entrado en la tierra, que yo os doy, la tierra descansará descanso a Jehová.
שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה | 3 |
Seis años sembrarás tu tierra, y seis años podarás tu viña, y cogerás sus frutos;
ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ--שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר | 4 |
Y el séptimo año la tierra tendrá sábado de holganza, sábado a Jehová: no sembrarás tu tierra, ni podarás tu viña.
את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ | 5 |
Lo que de suyo se naciere en tu segada, no lo segarás: y las uvas de tu apartadura no vendimiarás: año de holganza será a la tierra.
והיתה שבת הארץ לכם לאכלה--לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך | 6 |
Mas el sábado de la tierra os será para comer, a ti, y a tu siervo, y a tu sierva, y a tu criado, y a tu extranjero, que moraren contigo:
ולבהמתך--ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל | 7 |
Y a tu animal, y a la bestia que hubiere en tu tierra, será todo su fruto para comer.
וספרת לך שבע שבתת שנים--שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה | 8 |
Y contarte has siete semanas de años, siete veces siete años, y serte han los días de las siete semanas de años cuarenta y nueve años.
והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם | 9 |
Y harás pasar la trompeta de jubilación en el mes séptimo; a los diez del mes, el día de las expiaciones, haréis pasar trompeta por toda vuestra tierra.
וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו | 10 |
Y santificaréis el año cincuenta, y pregonaréis libertad en la tierra a todos sus moradores: este os será jubileo: y volveréis cada uno a su posesión; y cada uno volverá a su familia.
יובל הוא שנת החמשים שנה--תהיה לכם לא תזרעו--ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה | 11 |
El año de los cincuenta años os será jubileo: no sembraréis, ni segaréis lo que naciere de suyo en la tierra, ni vendimiaréis sus apartaduras.
כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה--תאכלו את תבואתה | 12 |
Porque es jubileo: santo será a vosotros: el fruto de la tierra comeréis.
בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו | 13 |
En este año del jubileo volveréis cada uno a su posesión.
וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך--אל תונו איש את אחיו | 14 |
Y cuando vendiereis algo a vuestro prójimo, o compraréis de mano de vuestro prójimo, no engañe ninguno a su hermano.
במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך | 15 |
Conforme al número de los años después del jubileo comprarás de tu prójimo: conforme al número de los años de los frutos te venderá él a ti.
לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך | 16 |
Conforme a la multitud de los años aumentarás el precio, y conforme a la diminución de los años disminuirás el precio: porque el número de los frutos te ha de vender él.
ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם | 17 |
Y no engañe ninguno a su prójimo: mas tendrás temor de tu Dios, porque yo soy Jehová vuestro Dios.
ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם--וישבתם על הארץ לבטח | 18 |
Y hacéd mis estatutos, y guardád mis derechos, y hacédlos, y habitaréis sobre la tierra seguros:
ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה | 19 |
Y la tierra dará su fruto, y comeréis hasta hartura, y habitaréis sobre ella seguros:
וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו | 20 |
Y si dijereis: ¿Qué comeremos el séptimo año? He aquí, no hemos de sembrar, ni hemos de coger nuestros frutos.
וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים | 21 |
Entonces yo os enviaré mi bendición el año sexto, y hará fruto por tres años.
וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה--תאכלו ישן | 22 |
Y sembraréis el año octavo, y comeréis del fruto añejo hasta el año noveno: hasta que venga su fruto comeréis del añejo.
והארץ לא תמכר לצמתת--כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי | 23 |
Y la tierra no se venderá rematadamente: porque la tierra es mía, que vosotros peregrinos y extranjeros sois conmigo.
ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ | 24 |
Por tanto en toda la tierra de vuestra posesión daréis remisión a la tierra.
כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו--ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו | 25 |
Cuando tu hermano empobreciere, y vendiere algo de su posesión, vendrá su rescatador, su pariente más cercano, y rescatará lo que su hermano vendiere.
ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו | 26 |
Y el varón, cuando no tuviere rescatador, si alcanzare después su mano, y hallare lo que basta para su rescate;
וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו | 27 |
Entonces contará los años de su venta, y volverá lo que quedare al varón a quien vendió, y volverá a su posesión.
ואם לא מצאה ידו די השיב לו--והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו | 28 |
Mas si no alcanzare su mano lo que basta para que vuelva a él, lo que vendió estará en poder del que lo compró hasta el año del jubileo, y al jubileo saldrá, y él volverá a su posesión.
ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה--והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו | 29 |
Ítem, el varón que vendiere casa de morada en ciudad cercada, su remisión será hasta acabarse el año de su venta: un año será su remisión.
ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה--וקם הבית אשר בעיר אשר לא (לו) חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל | 30 |
Y sino fuere rescatada dentro de un año entero, la casa que estuviere en ciudad que tuviere muro, quedará rematadamente al que la compró para sus descendientes: no saldrá en el jubileo:
ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב--על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא | 31 |
Mas las casas de las aldeas, que no tienen muro al derredor, serán estimadas como una haza de tierra: tendrán remisión, y saldrán en el jubileo.
וערי הלוים--בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים | 32 |
Mas de las ciudades de los Levitas, y de las casas de las ciudades, que poseyeren, los Levitas habrán remisión siempre.
ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל | 33 |
Y el que comprare de los Levitas, la venta de la casa, y de la ciudad de su posesión saldrá en el jubileo, por cuanto la casa de las ciudades de los Levitas es la posesión de ellos entre los hijos de Israel.
ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם | 34 |
Mas la tierra del ejido de sus ciudades no se venderá, porque es perpetua posesión de ellos.
וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך--והחזקת בו גר ותושב וחי עמך | 35 |
Ítem, cuando tu hermano empobreciere, y acostare su mano a ti, tú le recibirás: como peregrino y extranjero vivirá contigo.
אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך | 36 |
No tomarás usura de él, ni aumento: mas habrás temor de tu Dios, y tu hermano vivirá contigo.
את כספך--לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך | 37 |
No le darás tu dinero a usura, ni tu vitualla a aumento:
אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים--לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים | 38 |
Yo Jehová vuestro Dios, que os saqué de la tierra de Egipto para daros la tierra de Canaán, para ser vuestro Dios.
וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך--לא תעבד בו עבדת עבד | 39 |
Ítem, cuando tu hermano empobreciere estando contigo, y se vendiere a ti, no le harás servir como siervo.
כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך | 40 |
Como criado, como extranjero estará contigo: hasta el año del jubileo te servirá.
ויצא מעמך--הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב | 41 |
Entonces saldrá de contigo él y sus hijos consigo, y volverá a su familia, y a la posesión de sus padres se volverá.
כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד | 42 |
Porque son mis siervos, los cuales yo saqué de la tierra de Egipto: no serán vendidos como siervos.
לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך | 43 |
No te enseñorearás de él con dureza, mas habrás temor de tu Dios.
ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם--מהם תקנו עבד ואמה | 44 |
Ítem, tu siervo o tu sierva, que tuvieres serán de las gentes, que están en vuestro al derredor: de ellos compraréis siervos y siervas.
וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה | 45 |
Y también de los hijos de los forasteros, que viven entre vosotros compraréis: y de los que del linaje de ellos son nacidos en vuestra tierra, que están con vosotros: los cuales tendréis por posesión.
והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה--לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך | 46 |
Y poseerlos heis por juro de heredad para vuestros hijos después de vosotros para tener posesión, para siempre os serviréis de ellos: empero en vuestros hermanos los hijos de Israel, cada uno en su hermano, no os enseñorearéis en él con dureza.
וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר | 47 |
Ítem, cuando la mano del peregrino y extranjero, que está contigo, alcanzare, y tu hermano que está con él, empobreciere, y se vendiere al peregrino o extranjero, que está contigo, o a la raza del linaje del extranjero,
אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו | 48 |
Después que se hubiere vendido, tendrá redención: uno de sus hermanos le rescatará;
או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל | 49 |
O su tio, o el hijo de su tio le rescatará, o el cercano de su carne, de su linaje, le rescatará: o si su mano alcanzare, él se redimirá.
וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו | 50 |
Y contará con el que le compró desde el año que se vendió a él hasta el año del jubileo: y apreciarse ha el dinero de su venta conforme al número de los años, y hacerse ha con él conforme al tiempo de un criado.
אם עוד רבות בשנים--לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו | 51 |
Si aun fueren muchos años, conforme a ellos volverá su rescate del dinero por el cual se vendió.
ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל--וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו | 52 |
Y si quedare poco tiempo hasta el año del jubileo, entonces contará con él, y volverá su rescate conforme a sus años.
כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך | 53 |
Como cogido de año por año hará con él, no se enseñoreará en él duramente delante de tus ojos:
ואם לא יגאל באלה--ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו | 54 |
Mas si no se redimiere en ellos, saldrá en el año del jubileo él, y sus hijos con él.
כי לי בני ישראל עבדים--עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם | 55 |
Porque mis siervos son los hijos de Israel, mis siervos son, que yo saqué de la tierra de Egipto: Yo Jehová, vuestro Dios.